What's Wrong With Me????
אני הולכת הביתה ומתחילות לרדת דמעות..
נעצרת יושבת על הריצפה..
חושבת,מעלה זיכרונות עם אותם השירים ואותן המחשבות
מנסה לישכוח אך לא יכולה..
מנסה לא לחשוב וזה לא יוצא לי מהראש\=
רואה את אותן התמונות בתוך הראש..
כמה צחקנו..
והכול נעלם.. מה שדאמרתי להרבה אנשים..
אני לא אותה קטיה..
אותה קטיה מ=ת=ה!!!!
אני פשוט יושבת וחושבת..
מה לא בסדר איתי עכשיו???
מזה אמור להביע שאני כבר לא מחייכת?
אני בכלל לא רציתי שידעו על כל מה שרשמתי..
אבל אין לי למי לספר את זה..
נימעס לשבת ולחשוב לבד..
כל מחשבה מורידה דימעה..
כל דימעה שנופלת מביעה עצב..
מה לא בסדר איתי?
אני מיסתכלת על הקירות שבחדר..
אני פשוט יושבת בפינה.. ובאלי לי לצרוח ..
אני רואה תמונות שרציתי לישכוח..
כל כך הרבה כאב,עצב,דמעות..
למה לי זה מגיע?!
למה שוב דווקא אני צריכה להיזכר ולבכות..?
זה כל כך עצבו וכואב..
לדעת שכימעט ואפאחד לא מכיר אותי עכשיו..
שוב היסתגרתי ... שוב אני יותר דיכאונית..
אותה הקטיה מתה..
האהבה מזמן הרגה אותה...
הגיע הזמן לוותר
CYA אנשים..
[או שלא]
