משגבניקים,תתעפפו מפהה!!!!!

מסתכלת לצד ימין,מסתכלת לצד שמאל

כאב,בכי,וגעגוע בצד אחד

צחוק,מין,וכיף בצד השני.

חולף יום,חולף לו שבוע,

חלף הבכי והיתחזק הגעגוע.

חושבת עלייך חושבת עלייה חושבת עליהם.

פעם צוחקת ופעם בוכה,

פעם צועקת ופעם רגועה.

נשפכת למיטה כמו המים שבמפל

כמו המחשבות הדומות לעשן מתפזר.

מוריד חולצה,מורידה חזייה

מורידה מכנס,מוריד ת'בוקסר.

מנצל שניה אחר שניה,

דקה אחר דקה,

שעה על גבי שעה,

כל עוד אנחנו לבד,במיטה.

ניצול,פיגעה ואכזבה,

דמעה נופלת ואחריה עוד דמעה מטפטפת.

רוח קרה בחוץ וידיי כקרח.

יושבת עם כולם ומרגישה לבד.

מנסה לשמוח,לצחוק,לרקוד ולהנות.

רק הבמה שלי,עם השיר המושלם.

פורקת את הכל על הבמה,

עם שיער פזור ועיינים עצומות.

נותנת לגוף ולרגש לדבר,

בצורה אחרת,בצורה שונה.

בצורה מיוחדת ובצורה מתוקה.

מתי דברים יסתדרו.

מתי דברים ישתנו.

מתי אני ארגיש שטוב לי.

מתי אני אשמח.

מתי אני אצחק.

מתי אני אשלוט בעצמי.

מתי אני אעריך את עצמי

ואתן לאחרים לאהוב אותי,

כמו שהם באמת רוצים.

מתי אפסיק לצפות.

מתי אפסיק להיתאכזב.

מתי הגעגוע יפסיק.

מתי אני אעמוד על שלי,

ולא אתן לאחרים להשפיע עלי.

למה אני כזאת

הייתי פה.

סתיו.

מסתכלת במראה ופיתאום היא נשברת.

כמו הרגש.

יוצאת מהחדר רואה אותה מולי.

חיוך סדוני,וחיוך מתוק יחדיו.

נותנת חיבוק אינני מחזירה.

נזכרת בבדידות נזכרת באכזבה.

נזכרת בנטישה נזכרת באהבה

שנעלמת.

פוחדת לצאת ולהגיד הכל.

רוצה לברוח ולא לחזור,לעזוב.

אומרת דבר אחד ומבינים את האחר.

חושבים שמלהיפגע אני פוחדת.

חושבים שהדם יחזור לטפטף.

אולי לדבר אולי להגיד

שום דבר כבר לא יועיל

בשבילי.

אני כבר חייבת לעשות משהו עם עצמי.

נותנת לאנשים לפגוע ולא באמת מפריע לי.

אני סתם יושבת ונותנת להם להוציא את הכל מהשיש.

לפעמים אני רוצה לעצור הכל כל מה שמסביבי ולעבור למקום אחר.

מתגעגעת לפעם,לאהבה,שמחה,צחוק,חיוך אמיתי,דאגה.

אני קולטת את עצמי שמצבים שאני אומרת לעצמי..

מה אני בכלל עושה כאן.או.בשביל מה אני עושה את זה.

הלחץ דם לי גבוה.106. זה גרוע.

בגלל שאני שמנה ומעשנת כל היום.או לפחות כל הלילה.

סתיו

עבור הזמן עוברת תקופה.

עוברת האהבה עוברת החולשה.

הדקות חולפות וכך גם הימים.

רוצה אותך כאן איתי לעולמים.

עובר הכאב עובר העצב.

עוברת דמעה ואחרה עוד דמעה.

חוזרת התשוקה חוזרת המשיכה.

חוזר הזיכרון חוזר הגעגוע.

חוזרת הנשיקה חוזרת הנגיעה.

חוזר החום חוזר האויר.

חוזר הבילבול ואיתה חוזרת אותה שאלה.

חוזר המבט חוזר הליטוף.

חוזר החיוך חוזרת התמימות.

קורים כלכך הרבה דברים.חלקם אסור אפילו להגיד.המחשבות.הגעגוע..

אני מקווה שמתישהו בזמן הקרוב הכל ישתפר..

סתיו.