יושבת בחוץ ומעשנת סיגריה כדי להירגע,
שוכבת על הגב ומסתכלת כלפיי מעלה.
רואה את השמיים התכולים עם העננים הלבנים,
מרגישה את הרוח מלטפת את גופי ברכות,
כשהשמש מחממת את פניי.
חושבת על מה שאמרת לי,
הכל היה נכון,
מילה במילה.
מחפשת תשובות,
כשאין בכלל שאלות,
מרגישה מבולבלת,
מרגישה אחרת.
אומרת כל הזמן שהכל טוב,
אבל אחרי שחושבים על זה,
אולי בעצם,לא כלכך טוב.
נותנת לרוח להוביל אותי,
לאן שהיא צריכה להוביל אותי.
איתך או בלעדייך.
כל מקום שאהיה בו גם אתה תהיה בו,
לפעמים זה קורה במקרה,ולפעמים במכוון.
כאילו שאתה המלאך ששומר עלי,
רק שאתה נמצא כאן לידי.
מוודא שהכל בסדר,שהכל טוב.
מרגישה את הגעגוע פרוץ מתוך עייניך.
מרגישה את אהבתך שמנסה לצאת מתוך לבך,
שומעת את המילים שאומרות דבר אחד,
ומתכוונות למשהו אחר.
אולי בעצם כל זה אשליה,
או תקווה.
"אהבה לא חייבת להיתבטא במעשים,
כשאני רואה את האהוב שלי,העיינים שלי נוצצות,
אני מרגישה את הפרפרים בבטן מתעוררים ומתחילים לקפןץ ולהישתגע.
היא כניראה מסתירה ממנ את מה שהיא באמת
מרגישה"