משגבניקים,תתעפפו מפהה!!!!!

איך אוכל להגיד לך,

איך אוכל לרמוז לך,

איך אוכל ללחוש לך,

איך אוכל לספר לך,

את הסוד שלי.

מתיישבת ליידיך וצוחקת איתך.

אתה מסתכל עלי ומציק לי במכוון.

חוטף לי את העיתון ולא רוצה להחזיר.

מעביר דף ועוד דף,

כאילו זה ספר על החיים שלך ושלי.

מתחיל לקרוא את האסטורלוגיה שלך.

ואומר "הכל נכון..הכסף,החברים,המשפחה,והאהבה"

היתקרבתי בשביל לראות מה כתוב ב"אהבה"

התחלתי לקרוא בקול רם וישר העברת דף.

אמרת שאתה לא רוצה שאני אקרא ונהיו לך דמעות בעייניים.

אחרי שהלכנו מכות,צחקנו ודיברנו,

ראיתי בעיינים שלך,

במבט שלך,

את האהבה שמתאפקת מלצאת.

את המילים שמתחבאות מאחורי השפתייך.

את דמעות ההיתרגשות שצפות בפיתאומיות בתוך עייניך.

החזרת לי את העיתון והיסתכלתי על ה"אהבה" שהיה כתוב במזלך,

היה כתוב "הרגשות שלכם מתחזקים כלפי אותו בנאדם שאתם אוהבים כבר הרבה מאוד זמן"

הצהרת שתבוא,ולא באת.

מרחק של נשיקה,

מרחק של נגיעה,

מרחק של מילה,

מרחק של פגישה,

למה,למה הכל תמיד איכשהו מתפקשש.

אני כלכך אוהבת אותך.

אין לי מילים לתאר את מה שאני מרגישה בפנים.

כלכך אוהבת אותך.