מסתכלת על השקיעה ומעשנת סיגריה.
מורידה את הראש ללמטה וממלמלת לעצמי שיר.
שיר שאתה ואני שרנו כל הזמן.
תוך כדאי חיוך,תוך כדאי צחוק,תוך כדאי אהבה.
מסתכלת אל השמיים ונהיו כוכבים.
חושבת על הרגע שהיה,על הרגע המדהים.
שבו ישבנו,והיסתכלנו על הכוכבים,
עצמנו עיינים ונשמנו אוויר צח.
מסתכלת על הזריחה לפנות בוקר.
מתגעגעת למגע ידייך בגופי,
למגע שפתייך בשפתיי בצווארי.
מסתכלת אל השמיים ורואה שמש חמה.
ומרגישה את חום גופך בגופי.
שוכבת על הדשא ועוצמת עיינים,
מרגישה את ליבי דופק ודופק,
כשבמחשבותיי אתה עולה.
הבנתי שלא אמרתי לך את האמת.
שבעצם, הבנתי אותה רק עכשיו.
אני עדיין אוהבת אותך.
ורוצה אותך כאן לידי,
שתחבק ותנשק אותי.
שתיתן לי להרגיש שאני לא לבד.
שאני איתך,לנצח.
אני אוהבת אותך.
אני רק צריכה שתדע את זה.