אזבוא נגיד ככה שלא כתבתי כאן נראלי כמעט חודשש.
אני כבר לא מתחברת למקום הזה.
קשה לי איתו.
זיכרונות לא נעימים מכל מיני בחינות ונושאים.
השם שלו עדיין מצלצל לי בראשש.
ולא עוזב את מחשבותיי.
עברתי הרבה בזמן שלא הייתי כאן.
חוויות טובות,מצחיקות,מהנות,נחמדות,מרגיעות
עם כל מיני אנשים למיניהם.
הייתי בחיפה.היו אצלי חברות.
קשרים שלי עם אנשים היתחזקו.
וחלק היתחלשו.
הבנתי,את מי אני שונאת.
הבנתי,את מי אני אוהבת.
הבנתי,שלא אכפת לי מאנשים שלא חשובים לי.
ושהם עלי הזין שלי.
עברתי הרבה החופש.
רגעים לבד.
רגעים עם אנשים.
חוויות טובות.וחוויות רעות.
עברתי טראומה לא נעימה.עם 2 מסוממים שרדפו אחריי.
חשבתי עם עצמי הרבה.
הבנתי מה הם היעדים שלי.
הבנתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי ולעשות בכלליות.
הגעתי לכמה מסקנות.
והרגשתי געגועים לאנשים שאני מאוד אוהבת ומתגעגעת.
הרגשתי אכזבה.
הרגשתי שנאה.
הרגשתי צביעות.
הרגשתי ניצול.
הרגשתי שמחה.
הרגשתי עצב.
הרגשתי אהבה.
אני לא חושבת שאני פרט פה על כל מיני דברים כמו פעם.
אנלא אחזור לרגעי הטיפשות.
אני שוקלת לסגור את הבלוג.
כי הוא לא עוזר ולא תורם לכלום.
הוא רק מעורר בי זיכרונות של פעם.
שממממממ אנלא רוצה להיזכר בהם.
וגם ככה אפאחד לא קורא כאן.
למרות שאני דיי כותבת לעצמי.
אפילו שיר אנלא מצליחה לכתוב.
את מה שאני מרגישה אני לא מצליחה להביע.
אני מבקשת עזרה,ואפאחד לא באמת עוזר.
אולי זה רק רגע של חולשה.
סתיו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: