החבר האידיאלי

חחחח זה מה שקורה שמשעמם :$

לירון: "יאללה את באה ראיתי פה מסעדה פיצפונת

בקומה של החנות מתנות אני גוועת ברעב!".
אני:"כן שניה אני יסתדר קצת..".אמרתי והלכתי לכיוון המראה בשרותים

=בנתיים אצל שירן ועופר..=

שירן:"אוקי הוא אמור להיות פה..".אמרה והציצה מהצומת לכיוון הפארק כדי לבדוק אם הוא שם
עופר:"איך תדעי מי זה?!".
שירן:"הוא יזהה אותי אני בטוחה..".אמרה והמשיכה להסתכל
עופר:"אוקיי..טוב תקשיבי.. אני ישאר פה בנתיים
את תלכי ואני יתקדם לכיוון הפארק וישב בספסל
כאילו שאני לא קשור
אני ישחק אותה מדבר בפלאפון כדי שלא יחשוד
ואם יהיה משו אני יקפוץ עליו..סבבה?!"
שירן:"סבבה..ואי מזה תודה..".אמרה וחיבקה אותו
עופר:"בכיף.."
שירן:"טוב אני הולכת..".אמרה והתחילה להתקדם לכיוון הפארק
עופר:"סבבה אני אחרייך..".

שירן התחילה להתקדם לכיוון הפארק
בנתיים היא לא ראתה אף אחד חשוד היא המשיכה ללכת
היא התסכלה לאחור וראתה שעופר התיישב בספסל לא רחוק ממנה
היא המשיכה ללכת והשתדלה לא להתרחק יותר מידי מעופר
פתאום היא הרגישה מישו נוגע לה בכתף..

=במסעדה=
לירון:"תשבי פה אני ילך להזמין..".אמרה וסידרה לי כיסא
אני:"סבבה..".אמרתי והתיישבתי על הכיסא
לירון:"הנה תפריט..".אמרה והרימה את הדף המסכן שהיה על השולחן שכנראה היה 'התפריט'..
אני:"תקראי לי..".אמרתי נדחפת ומנסה לקרוא את מה שכתוב.
לירון:"א..אני ב..בהלם!".אמרה בגמגום
אני:"מה קרה?!".אמרתי מבוהלת

=אצל שירן ועופר=

שירן הסתובבה וראתה מישו עם כובע מצחייה שמסתיר חצי מהפנים
ועם מעיל שהצוורון שלו מסתיר את הפה
מה שהיא הצליחה לראות זה אולי את הקצה של האף!
היה קשה להבחין אם זה בן או בת..

...:"שלום לך".
שירן:"שלום לך!..".
...:"יופי אני רואה שבאת.."אמר ולפי הקול שלו היה אפשר להבחין שהוא צוחק "ילדה טובה..".המשיך
שירן:"אמא שלך ילדה טובה!..יאללה אל תבלבל לי תשכל איפה הארנק שלי!?"
...:"פשש יש לך יותר מידי ביטחון".
שירן:"תחסוך לי את האינפורמצייה [מיידע] המיותרת הזאת איפה הארנק שלי!?"
...:"טוב תקשיבי חמודה.. את יודעת שאת צריכה להביא לי משו בתמורה.."
שירן:"כן...דבר!".אמרה חסרת סבלנות
...:"יותר נכון לעשות משו.."
שירן:"מה?!".
...:"לסכסך בין מאי ועופר!"
שירן:"מה?! בחיים לא! שכח מזה!"
...:"אוקיי איך שאת רוצה חבל...דווקא יש פה כמה דברים שנראה לי שהיית רוצה...
כמו 4000 שקל שאולי עבדת קשה בשבילם לא?!.. או כרטיס האשרי שלך?!
או יותר טוב התליון מזהב עם ההקדשה מסבא שלך [סבא שלה מת]!?"
שירן:"יחתיכת נבלהה!!" אמרה בעצבים וספק אם באה לתקוף אותו
...:"במצבך הייתי שוקל מילים! לא היית רוצה לאבד את הארנק שלך נכון!?"
שירן:"מה זה נותן לך שהם לא ידברו!?"
...:"כמו שאת יודעת עופר אוהב את מאי ולאור הדברים כנראה שגם היא ו..
 מה בכלל אני מספר לך?! תעשי מה שאמרתי לך או שהלך לך הארנק!"
שירן:"אתה פשוט חלאה!"
...:"את חייבת להפסיק עם המחמאות.."אמר בציניות..
 "בקיצור..אני נותן לך עד מחר לחשוב על זה..
 אני יתקשר אלייך ואני מחכה לתשובה
 אני מקווה שאת מספיק חכמה כדי לדעת מה טוב בשביל הארנק החמוד שלך!".המשיך
שירן:"תקווה להתאכזב!"
...:"נקראה כבר מחר..".אמר בזריזות.. הסתובב והלך

איך שהוא הלך עופר קפץ במהירות לכיוון שירן
עופר:"מזה היצור הזה?!"
שירן:"אין לי שמץ של מושג בקושי הצלחתי לראות את האף שלו"
עופר:"זה בן או בת?!"
שירן:"נראה לי שבן..היה לו קול ממש מוזר"
עופר:"מוזר.."
שירן:"כן.."
עופר:"נו... מה הוא רצה?!".
שירן:"א... כלום כלום עזוב סתם מבלבל תשכל.."
עופר:"נו שירן אני לא טיפש מה הוא רצה?!"
שירן:"טוב..הוא.. הוא רצה..הוא רצה כסף..".היא לא ידעה מה לענות

מצד אחד היה לה דברים חשובים בארנק
הכסף לא היה ממש חשוב לה למרות שהיא עבדה בשבילו ממש קשה
וגם כרטיס האשרי לא ממש..
היא דאגה יותר לתליון המוזהב שסבא שלה הביא לה
הוא היה כמו אבא בשבילה היא הייתה קשורה אילו
וזה הזיכרן היחיד ממנו!
זיכרון שילך ולא יחזור לעולום!
אם היא לא תעשה מה שהוא אמר לה..
אבל מצד שני היא לא רצתה לסכסך בין מאי ועופר
היא לא ידעה מה לעשות...

עופר:"ואיי איזה בן ז... כמה הוא רצה!?"
שירן:"אה.. 7000 שקל..".היא העדיפה לשקר מלהגיד תאמת
היא ידעה שזה לא ימצא חן בעייני עופר..
עופר:"יאוו מה תעשי!?"
שירן:"כלום.."
עופר:"מה כלום!?".
שירן:"מה אני יכולה לעשות!?..עזוב לא משנה בסה"כ ארנק"
עופר:"בטוחה?"
שירן:"כן..כן.. בוא נחזור לבית חולים.."
עופר:"אוקיי מה שאת רוצה.."

=במסעדה=
לירון:"לא נראה לי שזה תפריט!".אמרה במבט מזועזע
אני:"אז מה זה?!".
לירון:"מה שיכול לפתור פה את הבעייה..".אמרה בחיוך ערמומי

מאוהבבבתת בכםם

תגיבווו בבקשהההה :[

שניהה לפניי*** =)

רק רציתי להגיד שאפשר להיות מנויים או משו כזה :$

פה בצד השמאלי יש הרשמה > > >

כל מה שצריך לעשות,..

לרשום את כתובת ה-email שלכם

וכל פעם שאני מעדכנת יש לכם התראה במייל :]

ולפעמים אני גם ירשום לכם כל מיני דברים חשובים בקשר לבלוג

אם יש עידכונים מאוחרים או בעיות וכו'..

אהה וגם נראה לי אפשר לקבל הודעה לפלאפון...

ב"הצטרף כמנוי SMS"

מגניב לא?! חחח

בקיצור מי שרוצה יכול להרשם..^^
מאוווהה 3>

=פלאפון=

לשירן היה שיחה

שירן:"הלו?"
......:"..........
שירן:"אממ.....".אמרה ובדקה את הכיסים שלה
......:"..........
שירן:"כככןן!..".אמרה בהלם
......:"..........
שירן:"יאווו לא נכון! "אמרה בכעס
......:"..........
שירן:"מהההההה!? אוקיי אני כבר באה".אמרה בהלם
......:"..........
שירן:"י'חתיכת!!....."
......:"..........
שירן:"אוקיי אני כבר שם ביי!"

לירון:"מה קרה!? מי זה היה?".שאלה בקול מתוח

שירן:"אני לא יודעת מישו אחד התקשר ואמר לי שהארנק שלי אצלו!
 מאניקק כנראה בתאונה עף לי הארנק והוא לקח אותו
 יאוו הוא רוצה שאני ילך להפגש איתו ליד הפארק
 הוא אמר שהוא רוצה משו בתמורה!".אמרה בעצבים
לירון:"יאוו איזה סרט...את רוצה שאני יבוא איתך!?"
שירן:"לא זה בסדר תשארי עם מאי אני כבר יבוא"
אני:"לא לא לירון תלכי איתה אי אפשר לדעת אולי הוא יעשה לה משו"
שירן:"לא באמת שזה בסדר יש עליי פלאפון אל תדאגו לי"
אני:"שום דבר א..."

בדיוק עופר נכנס לחדר

עופר:"מה קורה בנות!?"
אני לירון ושירן:"בסדר".אמרנו וצחקנו אחרי שקלטנו שדיברנו ביחד
עופר:"אני שמח שאתן במצב רוח טוב"
שירן:"כן אה..אממ טוב אני הולכת".אמרה והתקדמה לכיוון הדלת
אני:"חכי רגע!".אמרתי והיא עצרה
שירן:"מה?!"
הסתכלתי לכיוון של עופר וסימנתי לה שנגיד לו
עופר:"אוקיי אני מפריע?".אמר ולקח צעד אחורה
אני:"לא! לא!.. אתה לא מפריע להפך".אמרתי והתסכלתי על שירן מחכה לתשובה
שירן:"טוב נו..רק תרדו ממני..".אמרה והסתכלה למעלה
תוך כדי שהיא נושפת אוויר בכבדות
אני:"יופי..".אמרתי עם חיוך מרוצה
עופר:"מישו מוכן להסביר לי מה קורה פה?!"
אני:צחקתי ואמרתי "אוקיי תקשיב..אממ מישו גנב לשירן את הארנק
 והוא רוצה שהיא תלך להפגש איתו ובתמורה הוא רוצה משו
ואנחנו מפחדות שהוא יעשה משו אז חשבנו שהיא תלך להפגש איתו ו.."
עופר:קטע אותי ואמר "ורציתן שאני ילך איתה אה?!"
אני:"כן..אתה רוצה?!".אמרתי עם חיוך חמוד
עופר:"לא! היא מספיק גדולה ללכת לבד!"
אני:"א..."
עופר:"ס-ת-ם! ברור שאני ילך איתה..".צחק ואמר לפני שהצלחתי להוציא מילה מהפה!

[**זה רק אני או שבזמן האחרון אף אחד לא נותן לי לדבר?!** >.< ]

אני:"ואו נבהלתי חשבתי שהשתגעת או משו.."אמרתי וצחקתי גם
עופר:"בנתיים לא.."
שירן:"אוקיי אבל מאי שכחת משו אחד!"
אני:"מה?!".שאלתי מופתעת
שירן:"שהוא רוצה שאני יהיה שם ל-ב-ד!".
אני:"אהה..".אמרתי ומיד ירד לי החיוך מהפנים

לפני שבכלל התחלנו לחשוב על רעיונות עופר אמר..
עופר:"מה הבעיה?!"
אני:"מה מה הבעיה?!"
עופר:"אני יתחבא! הוא לא יראה אותי ואם הוא יעשה משו אני יקפוץ עליו!"
אני:"כן אבל אסור שהוא יקלוט אותך"
עופר:"הוא לא סמכי עליי.."
שירן:"אני מקווה שזה ילך טוב..".אמרה עם מבט מודאג
עופר:"אל תדאגי.."
שירן:"טוב יאללה בוא נצא"
עופר:"כן רק שניה..מאי איך את מרגישה?"
אני:"מצויין".אמרתי עם חיוך ענק
 שלא יבחין שמשו לא בסדר
עופר:"הייתה סיבה מיוחדת לזה שהתעלפת?!"
אני:"אה..לא לא הכל בסדר"
עופר:"אה יופי!..טוב אנחנו נחזור כמה שיותר מהר.."
אמר ושניהם יצאו מהחדר

לירון:"מאי?".אמרה והסתכלה עליי במבט דורש הסברים
אני:"מה??..".החזרתי לה מבט חסר אונים
לירון:"את יודעת טוב מאוד מה! למה שיקרת לו?!"
אני:"ככה אני לא רוצה להרגיש מסכנה..וגם..גם לא רציתי להדאיג אותו.."
לירון:"אבל בסופו של דבר הוא ידע ששיקרת!"
אני:"אני יודעת...אל תדאגי יהיה בסדר".
לירון:"אני מקווה בשבילך".אמרה וקמה מהכיסא שליד המיטה שלי
 "יאללה את באה ראיתי פה מסעדה פיצפונת בקומה של החנות מתנות אני גוועת ברעב!".
אני:"כן שניה אני יסתדר קצת..".אמרתי ורמתי לכיוון המראה בשרותים

=בנתיים אצל שירן ועופר..=

אני ישתדל להשים את הפרק הבא כמה שיותר מהררר :]

חיבווקק ^^