קוראים שלי?!

אוהבבתתת אותכם כל כךךך :-*

333>

=תהנו^^=

אני:"א'חח יש לי כאב ראש נוראי!".אמרתי והחזקתי בראש
הרגשתי שאני מאבדת את ההכרה..

שירן:"הכל טוב מאי?".אמרה והחזיקה ביד שלי
אני:"כן כן..תעזרי לי להגיע לחדר".אמרתי ונשעתי לה על היד
מיד לירון ועופר באו לידי ועזרו לי גם להגיע לחדר
נתי:"מאי מה קורה הכל טוב?!".אמר דואג וקם לכיווני
אני:"כן..כן..הכל בסדר..".אמרתי ויצאנו מהחדר

 התקדמנו לכיוון החדר שלי שפתאום..

הרגשתי שהכאב ראש מתחזק

פתאום ראיתי הכל כפול ומטושטש

התחילו לי בחילות

הרגשתי שאני הולכת להקיא עוד שניה

הסתחרר לי הראש בצורה מוזרה

היה לי קשה לנשום ו..

אני לא זוכרת מה בדיוק קרה שם אבל אני זוכרת שהתעוררתי בחדר מיון..

*כנראה שהתעלפתי..אבל למה!? אני זוכר שהרגשתי מוזר לפני*.חשבתי

הסתכלתי מסביב וראיתי שאני מחוברת לאינפוזיה ומונשמת..
 היה שעון גדול בחדר השעה היתה 12:20
ולפי החושך מסביב אני מנחשת שהיה לילה..
הסתכלתי לצד וראיתי את אמא שלי ישנה לידי ולידה שירן ולירון
לא הבנתי מה קרה הייתי מבולבלת
כאב הראש לא הניח לי
הרגשתי כאבי ראש איומים
נזכרתי שגם לפני שהתעלפתי כאב לי הראש
איכשהו אחרכך הצלחתי להרדם
למרות כל כאבי הראש

למחרת בבוקר פתחתי את העניים הסתכלתי לכיוון החלון
ראיתי שכבר בוקר
פתאום שמעתי קולות מוכרים..

....:"היא מתעוררת!!".שמעתי קול מתרגש
....:"לכי מהר תקראי לרופא!!".

התסכלתי לצד וראיתי את אמא  שלי שולחת את לירון לקרוא לרופא
כל כך רציתי לשאול אותה מה קורה פה
למה אני במצב כזה אבל עם מכשיר ההנשמה לא הצליחתי לדבר
כאבי הראש נמשכו
הרופא נכנס בדיוק לחדר..

הרופא:"בוקר טוב לכן בנות".אמר והתקרב למיטה שלי.
הוא הסתכל ברשימות שבדופן המיטה...
הרופא:"אה-הא..אה-הא...אוקיי..".אמר תוך כדי שהוא רושם כמה דברים על הרשימות.
הוא החזיר את הרשימה לדופן המיטה
ואחרי זה הוא התקרב אליי
הרופא:"אוקיי אני חושב שאפשר להוריד לך את זה.."אמר והוריד לי את מכשיר ההנשמה

אמא:"מה יהיה איתה היא תהיה בסדר?!".אמרה בקול דואג
הרופא:"אני מניח שהיא תהיה בסדר גמור אחרי הניתוח".אמר והתסכל על אמא שלי ואז עליי

*ניתוח!?!? מה ניתוח איזה ניתוח עכשיו!?*.חשבתי

לא הספקתי לשאול והרופר התחיל לדבר..

הרופא:"מאי אתמול התעלפת במסדרון אני מניח שהיית בדרכך לחדר..
 כאבי הראש שלך הם מתוצאה של שטף דם קטן באזור הראש
 כנראה שבתאונה קיבלת מכה יותר מידי חזקה בראש
 אבל אני מניח שהכל יהיה בסדר גמור אחרי הניתוח
 למזלך גילנו את השטף מוקדם כך שזאת לא תהיה בעייה...
 אממ את האמא נכון..אממ אני צריך לדבר איתך בחוץ".אמר בזריזות
 וניגש לכיוון הדלת ואמא שלי אחריו

הסתכלתי עלייהם יוצאים מהחדר
כאב לי האש בצורה מוזרה

*ידעתי שמשו לא בסדר!
 לא פלא כל כאבי הראש האלו זה בגלל השטף דם
יאו איזה סרט..ועכשיו גם הניתוח הזה והכל יאו למה נכנסתי..*.חשבתי

פתאום התחילו לרדת לי דמעות שוטפות מהעניים
לא ידעתי אם זה מהפחד של הניתוח או מכל המצב הזה
הן פשוט גלשו לי מהעניים בלי ידיעה מוקדמת
לירון ושירן קלטו שאני בוכה וחיבקו אותי בלי מילים מיותרות בדיוק מה שהייתי צריכה..

=פלאפון=

לשירן היה שיחה

שירן:"הלו?"
......:"..........
שירן:"אממ.....".אמרה ובדקה את הכיסים שלה

......:"..........

שירן:"כככןן!..".אמרה בהלם

......:"..........

שירן:"יאווו לא נכון! "אמרה בכעס
......:"..........
שירן:"מהההההה!? אוקיי אני כבר באה".אמרה בהלם
......:"..........
שירן:"י'חתיכת!!....."
......:"..........
שירן:"אוקיי אני כבר שם ביי!"

לירון:"מה קרה!? מי זה היה?".שאלה בקול מתוח

אוקיי אממ בגלל כל הלימודים והכל לא ממש יוצא לי לעדכן כל יום

אז זה יהיה בערך יום כן יומיים לא..

ויש ימים שיש מבחן תקוע אז זה בעייה אל אני ישתדלל להשים כל יומיים

שזה גם לא הרבה בין לבין..

טוב אממ..

תגיבו אה?! =)

מואאאאאההה 3>