אין לי קול,
או כוח,
השירים עדיין מתנגנים לי בראש,
(...האהבות הראשונות שלי,מתוקות...XD)
האווירה של שבת עוד נוכחת.
כאן,ביום ראשון.
מאמא קיבלה אותי כל-כך יפה אתמול(פעם ראשונה בחיים)
כל הבית היה לבן,
והייתה ארוחה,ועוגה.
אפילו אדם התעורר כדי להביא לי נשיקה. =]
היה מקסים.
לא הייתי מוותרת על אף רגע מזה(אולי רק על הרגע שבחרתי לא להשתתף באיזו משימה)
אני שמחה להיות בבית.
באמת.
למרות שיחסר לי נץ קפה עם איתמר(נץ קפה=קפה ששותים בהנץ החמה-יענו בזריחה-למרות שאצלנו זה היה יותר נץ תה XD )
ומשימות משוגעות(כמו לרדוף אחרי ישיבניקים כדי לשאול אותם שאלות שונות ומשונות)
והאחווה הזאת שנכפתה על הכתה=]
זה היה נחמד.
מסתבר שלאהרון באמת יש ערכים,
ושאד הוא איש נחמד יותר משחשבתי
ושאין מצב שאני יוצאת לעוד טיול עם מרינה- אני אשתגע.
השבת בכותל הייתה מיוחדת כל-כך,זאת הרגשה שאי אפשר לתאר...
השמחה,הריקודים,הבגדים הלבנים,(הקור)
נתנו כזאת הרגשת טוהר...
ודוגרי,
אחרי 4 ימים בתנאי שטח,
טוהר זה באמת מה שהיה נחוץ...
בכ"א
אני נורא אתגעגע לכל המדריכים המקסימים שהכרתי,
וגם אלה שלא הכרתי,
לאביבית,
והכי הכי הכי
לאיתמרוש,
המדריך הכי מקסים,קשוב,חכם(וחתיך@!!#@%$@$!!!!!!!) במסע ישראלי
אוהבת אותך אח שלי =]
חיחי =]
תמונות בקרוב
דשקה