ניצוצות

ואת נשארת נאיבית שכמותך...

דביר יא זבל,צא לי מהראש ><

עליסה ואייל מקסימים לא יודעת איך הייתי עוברת את הל"ג בלעדיהם...

המיץ של הזבל מסריח מתמיד...

ואבי ניסה להתחיל איתי,נו באמת >< מספיק,אתה לא רואה שהראש שלי

במקום אחר?

 אבל תאכלס היה טוב,במיוחד החיקוי של אביב גפן...

אני מוציאה את התסכול שלי על אנשים סתם,

וזה כזה מפגר...

רומן למשל,אוף,בטח חסם אותי...

מתחשק לי להיות יצירתית...אבל אין מוזות,ואין כלום

רק את הקול של עליסה "יהיה בסדר,פשוט תבכי את זה החוצה..."

ואת הראש המפגר שלי שמסרב להפיק דמעות,

ורק עלבונות יש בו...ועוד לכל הרשימה במסן...

זה כבר לא כואב...

זה כבר לא משמח...

זה לא מרגיש בכלל...

סתם,חוסר תחושה כללית כזאת

ריחוף מטומטם חסר ציפיות או שאיפות

לא רצונות ולא אמביציה.

אני באוויר ואפילו לא חושבת על הקרקע.

הקרקע מלאה בחרא.איכס.

היה לי סיוט על פלפלון הלילה.

אפילו לא באמת חלמתי כלום,פשוט הוא היה שם,ולא נתן לי מנוחה.

איכס.

אני רוצה גלידה...ושוקולד...וחמאת בוטנים ולחם ומאפים מתוקים,ופיצה

המון המון פיצה,ואני רוצה לאכול הכל עד שהעורקים שלי יהיו כל-כך סתומים

בשומן שאני אמות מקריש דם בגיל 17.

מוות מתוק.

מוות מנחם.