ניצוצות

אין לי קול,

או כוח,

השירים עדיין מתנגנים לי בראש,

(...האהבות הראשונות שלי,מתוקות...XD)

האווירה של שבת עוד נוכחת.

כאן,ביום ראשון.

מאמא קיבלה אותי כל-כך יפה אתמול(פעם ראשונה בחיים)

כל הבית היה לבן,

והייתה ארוחה,ועוגה.

אפילו אדם התעורר כדי להביא לי נשיקה. =]

היה מקסים.

לא הייתי מוותרת על אף רגע מזה(אולי רק על הרגע שבחרתי לא להשתתף באיזו משימה)

אני שמחה להיות בבית.

באמת.

למרות שיחסר לי נץ קפה עם איתמר(נץ קפה=קפה ששותים בהנץ החמה-יענו בזריחה-למרות שאצלנו זה היה יותר נץ תה XD )

ומשימות משוגעות(כמו לרדוף אחרי ישיבניקים כדי לשאול אותם שאלות שונות ומשונות)

והאחווה הזאת שנכפתה על הכתה=]

זה היה נחמד.

מסתבר שלאהרון באמת יש ערכים,

ושאד הוא איש נחמד יותר משחשבתי

ושאין מצב שאני יוצאת לעוד טיול עם מרינה- אני אשתגע.

השבת בכותל הייתה מיוחדת כל-כך,זאת הרגשה שאי אפשר לתאר...

השמחה,הריקודים,הבגדים הלבנים,(הקור)

נתנו כזאת הרגשת טוהר...

ודוגרי,

אחרי 4 ימים בתנאי שטח,

טוהר זה באמת מה שהיה נחוץ...

בכ"א

אני נורא אתגעגע לכל המדריכים המקסימים שהכרתי,

וגם אלה שלא הכרתי,

לאביבית,

והכי הכי הכי

לאיתמרוש,

המדריך הכי מקסים,קשוב,חכם(וחתיך@!!#@%$@$!!!!!!!) במסע ישראלי

אוהבת אותך אח שלי =]

חיחי =]

תמונות בקרוב

דשקה