ניצוצות

הסתיו הזה..

כולם כל-כך מוכנים אליו,

אבל אני משום מה בכלל לא מרגישה בבואו...

כן,כולם מצוננים.

ומזג האוויר משתגע..

אבל בתאכלס,

הכל כרגיל...

=]

וזה טוב,

איכשהו אני מתרגלת לאיך שהדברים נראים עכשיו..

אפילו שאסור לי..

זה עצוב לחשוב שזה עוד מעט נגמר,

אבל ככל שהזמן עובר,

אני מתחילה להרגיש יותר ויותר בטוחה שגם כשהוא יחזור,

הוא יחזור אליי.

וזה שום דבר מיוחד,באמת.

רק הנינוחות שבזה,

הפשטות,

היא מה שעושה את זה כל-כך מקסים... 

אוווו ^_^ כיף