לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

tokio hotel -stories from my heart!


בלוג סיפורים קצת שונה

Avatarכינוי: 

גיל: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

פרק 11 היקר


טוב אז פרק 11 היקר הגיע אחרי זמן מה...אני מקווה שהמתח לא הרג אתכם(לא שהיה במיוחד><)

אז יאללה למה מחכים..לפרק=]

 

מהפרק הקודם:

לובי בית המלון בחיפה-8 וחצי בבוקר:

"הרכב כבר פה..אתם מוזמנים לצאת עכשיו שנתחיל לטייל"אמר המדריך של הבנים

טום נכנס ראשון לרכב וכשהתישב ראה את ביל אומר לגיאורג וגוסטב שיכנסו קודם..ביל התישב ליד הדלת בקצה השני של האוטו רחוק מטום ככל שאפשר.

"התחנה הראשונה שלנו היא..."

 

פרק 11:

"התחנה הראשונה שלנו היא הר הכרמל..היזהרו יש בו מקומות חלקים"

כולם הלכו בזהירות צחקו ושיחקו יחד...אפילו שרו לא מעט...

אך למרות הכל ביל עדיין לא דיבר או צחק או התיחס לטום...ביל הלך במבט מושפל כל היום מנסה להתחמק מתחקיר חבריו דרך צחוק מזוייף....כנ"ל טום.

"עוברים הלאה!למכונית"

ביל שאינו אוהב חרקים רץ למכונית במהרה....הוא קפץ פנימה והתחיל לנקות את כולו..הוא פחד שיהיה עליו חרק...הפעם טום לקח הזדמנות והתישב ליד ביל...הוא הביט בביל מתפתל ומצטמרר מהמחשבה על חרקים

הוא צחק ואמר"תירגע אין עלייך כלום" ביל הסתכל עליו והסתובב לצד השני

"התחנה השניה שבה נהיה  הרבה זמן היום היא גן הבעיים"אמר המדריך

הם טיילו הסתכלו והתרשמו..."אנחנו הולכים רגע לקיוסק לקנות גלידה" אמר ביל והלך גם גיאורג

בנתיים טום וגוסטב המשיכו לרדת במדרגות הרבות שנמצאות שם..ואז טום החליק ונפל המורד המדרגות הוא התגלגל והתגלגל עד שנעצר על מדרגה רחבה יותר ושם הוא היה שכוב מתפתל מכאבים.

המדריך נבהל...זה אף פעם לא קרה לו ובטח שלא עם בני נוער מפורסמים מחו"ל..הוא רץ מהר יחד עם גוסטב לכיוון טום לבדוק מה קרה.

המדריך הזמין אמבולנס ....ופה הכל התחיל...אז שימו לב!

האמבולנס הגיע ממנו יצאו שתי בנות וגבר הם ירדו לכיוונו של טום אך באמצע הדרך הגבר שהיה בעצם נהג האמבולנס השאיר לבנות לקחת הכל לטום ועלה לכיוון האמבולנס ונסע...

הבנות המשיכו לרדת למטה..הן הגיעו לטום וידעו זה המקום לפי ההתקהלות מסביב

"סליחה אפשר לעבור?תודה!"ככה אמרו עד שהצליחו להגיע לטום.

הבנות הגיעו ונראו המומות...."טום?טום.?מה קרה?" אחת מהן התחילה לשאול במהרה..באנגלית כמובן.

"הוא ירד למטה נפל..הוא התגלגל את כל המדרגות"

בת' היא זאת שהתחילה את הטיפול..היא הייתה לחוצה עד שלא הרגישה שנתנה לחברתה פקודות

"אוקיי תמר תקבעי את הרגליים! ותיזהרי"בת' הסתכלה על תמר במבט בוכה כשחשברה איך ביל יגיב

ההתקהלות כבר נעלמה ופתאום בא מלמעלה ביל בריצה עם גיאורג כשראו את הצוות מטפל במישהו אבל הם לא ראו מי

"מה קרה?"צעק ביל והמשיך לרוץ למטה אף אחד לא טרח לענות לצעקותיו

הוא הסתכל וראה את טום שוכב על הרצפה כשהוא  מתפתל מכאבים חזקים

"טום!טום!אתה בסדר?מה קרה?"ביל נראה לחוץ מתמיד הוא ירד על ברכיו והחזיק בידו של טום חזק כדי שלא ייפרדו לעולם אז החלו הדמעות לרדת מעינייו

האמבולנס החנה למטה...הם הביאו קרש גב וקשרו את טום והעלו למיטה...

"ביל אתה חייב להרגע!טום בסדר קצת כואב לו  בגלל המכה אבל זה בסדר!"

ביל הסתכל לבת' בעיניים...הוא נראה שבור

"מישהו בא איתנו?"שאלה בת' בחשש ותקווה

"אני!"התפרץ ביל מנגב את דמעותיו הקטנות ועומד על רגליו

בת' הייתה מעריצה של טוקיו הוטל היא אהבה את ביל במיוחד...היא הבינה שהיא מאוהבת בו אבל לא רצתה לתת לזה להשפיע לה  בזמן עבודה.

"אוקיי" היא אמרה היא לקחה את ידו של ביל והובילה אותו למטה..היא פשוט הצתמררה היא נדעה בידו ל ביל..בגופו של טום..היא הייתה כ"כ מאושר בפנים

"תשב מקדימה אני ממליצה לך..ככה תיהיה רגוע"היא פתחה לו את הדלת וחגרה אותו.ביל רעד..הרגישו

היא נכנסה למושב שלה שהיה בין מיטת המטופל לבין הכיסאות הקדמיים...הייתה לה מטרה והיא..

 

 

 

עד כאן להיום=]חחח פרק ארוף יחסית..אני לא מאממינה אני רק עכשיו קולטת...פרק 12 בקרוב!וכתבתי רק 36 פרקים..איך אני יספיק??!?!?!?!?!?@!@!@?@!?@$#?%?!??

 

גיבו לי?!

נכתב על ידי , 30/7/2008 22:25  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוריאןXD ב-7/8/2008 22:27



3,033
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטדי בר:)-ישסיפור חדש כנסו=] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טדי בר:)-ישסיפור חדש כנסו=] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)