נורא מבאס שאין תגובות=\
אני משקיעה בסיפור ולא מגיבים...טוב תראו אני לא מי שטיף לכם אני רק אומרת שאם כבר אז רק תגיבו זה רק 10 שניות...חח אני דייקנית
טוב אני לא מכריחה הכי חשוב שתהנוו=]
פרק 28:
"נוי..."
נוי הסתובבה כשעיניה רטובות
"ביל מה אתה רוצה ממני?לא פגעת מספיק?"היא המשיכה לבכות מכסה את עינייה רוצה לברוח מביל
"נוי אני ממש ממש מצטער את לא יודעת כמה!"
"לא יודעת כמה אבל יש לי הרגשה שאתה לא מדבר איתי ברצינות,אתה מסתכל עלי כמו על עוד ילדה קטנה או מעריצה בת 10"
"נוי לא נכון!!"
"למה אתה לא יכול להיות רציני?"נוי המשיכה לתקוף את ביל
"כי..כי..."
"למה אתה לא מסוגל אף פעם לתת קרדיט למי שמנסה לעזור לך?בבית חולים בישראל אמרת תודה ואז איך לא ?שאלת אם אני באה להופעה"
"נוי..הכל כי.." היא המשיכה לקטוע אותו בהטפות
"ועוד אחרי שאמרתי לך את כל מה שעל הלב שלי באמבולנס כשהיינו לבד..לא ייחסת לזה חשיבות!ובהופעה כשיצאת אלי יכולת לגרום לשנינו סבל בגלל המעריצות!זה חוסר אחריות ולמען האמת אני לא יודעת כמה אכפת לך ממני"
"נוי.."
"אז למה עשית הכל?מה זה נתן לך שפגעת בי?באתי לעזור ואתה העפת אותי"
ביל לקח אומץ וצעק
"אני אוהב אותך!"
נוי הסתכלה המומה על ביל כשדמעות בעינייה..
"אני אוהב אותך עוד מאז ההופעה לפני 3 שנים,את לא יצאת לי מהראש ואני לא ידעתי איך אני אוכל לדבר איתך בכלל ועכשיו את פה וזה כמו נס בשבילי..."
"הלוואי ויכולתי להאמין"
היא קמה וחזרה למלון..ביל נשאר עומד קפוא במקומו....לא ידע אם לבכות או להמשיך לנסות.
בטירה של התאומים:
"נו אז איך היה?"אמר טום ואז הפנה מבטו לביל
"אני מבין שלא משו..."המשיך טום
"אמרתי לה שאני אוהב אותה..והיא פשוט הלכה"ביל אמר והחל לבכות
הוא התישב ליד טום מחזיק את פניו שנפלו מטה
"כנראה שהיא לא מספיק טובה"אמר טום וחיזק את ביל
ביל העיף את טום..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
