בלוג עם חיים ואני ללא

כל סוף הוא התחלה של משהו חדש אחר.

אני מאמינה במשפט הזה.

אני לא יודעת איזה בידיוק התחלה חדשה תהיה לי לאחר שאני אסגור את הבלוג מחר..

אבל אני סוגרת.

כן, כן, פוסט אחרון.

היום לבלוג שלי בידיוק שנה.

החלטתי לסגור אותו כי החיים שלי ממשיכים הלאה כרגיל.

ואני צריכה להקדיש את תשומת ליבי יותר ללימודים ולא למחשב.

אני מנסה לפנות כמה וכמה דברים.

ואחד הדברים הללו הם הבלוג.

אני סוגרת אותו גם מפני שהספיק לי לחפור לאנשים שנה שלמה חח.

ואני שלמה עם מה שאני.

ואני מאושרת ממי שאני.

אין לי מה לרשום פה, כבר.

[ביום שבת ה-22.11 יומהולדת P: אז.. שיהיה.. במזל =) ]

אז...

שיהיה לכולם בהצלחה בחיים =)

הפוסט האחרון נגמר...מוזמנים להגיב

כן.. כמו שהבנתם..

כנראה אני הולכת לסגור ת'בלוג..

ב-18 בידיוק אני ההפוך אותו לבלוג אישי.

אבל אני לא אעדכן בו..

הגיע הסוף,

אין לי כל-כך מה לרשום..

אולי אני אפתח אותו עוד הפעם אם אני ארצה.

-פוסט אחרון ב18.11-

33>

והנא בא לו חודש חדש.

אני מנסה להתחיל אותו בשלווה.

אך לא מצליחה.

~~~

אני עצבנית.

אני רוטחת.

אני מאוכזבת.

אבל למרות זאת,

מאושרת.

~~~

אבל מתי אני אמצא את האושר הסופי?

האושר שבו אני באמת ארגיש שהגעתי לעולם חדש.

למקום חדש.

שבו אני ארגיש שלמה עם עצמי ללא חרטות.

~~~

כל-כך הרבה מחשבות ורגשות,

ואין לי מושג לאן ללכת.

~~~ ~~~ ~~~

והנא שוב,

פעימות לב,

פעימת לב.

אחת.

בודדה.

אבל האם היא באמת שווה את זה?

האם היא נובעת מ**** או מאובססיות?

והתשובה תבוא.

תבוא בקרוב.