|
קטעים בקטגוריה: lost in life`s ocean.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מאיפה להתחיל?
אני באמת לא יודעת מאיפה... מהצדק שאני כלכך רודפת אחריו ובעצם זה הצדק האישי שלי שאולי הוא אפילו לא שלי כי ככה חינכו אותי, אליו? או מזה שאני לא מאמינה כמה רחוק אפשר להגיע במעיכת כל שמץ של אנושיות?
אני בטחתי בך כל אלפית המילמטר שבי ושוב ושוב הרסת אותי, ועדיין. יש דברים שאני באמת פשוט לא מאמינה שככ זה. אני באמת בהלם טוטאלי וכלכך בא לברוח מכאן..
הבעיה היא שבא לי לברוח היישר לתוך הידיים שלך ובא לי לסטור לעצמי רק מעצם המחשבה על זה.
אין לי אותך יותר, ויותר חשוב לך אין אותי יותר.
אני לא מבינה איך הרגש האדיוטי הזה עוש ממשיך להבהב כמו אור עקשן בתוכי שלא מוכן להיכבות. והאור הזה שורף, מעלה עשן שחור הוא כבר ממזמן לא טוב. חבל שלא ניסיתי לכבות אותו בזמן. אבל זה לא משנה כי אני לא אפסיק לנות כי אתה רק קורע אותי עוד ועוד שאפילו אין טעם לשאול אם כל ההקדשות האלה הן בשבילי בכלל, כמה עוד מקומות כאלה אתה מסתיר ממני. כמה עוד דברים כאלה אתה מסתיר ממני. כמה שיחות כמה נפשות..
כמה עולמות אתה מסתיר ממני?
כואב לי ואני פצועה. הרסת את הנפש שלי, אני לא מאמינה כמה. הרסת אותי וחרא לי עם זה בא לי לשפשף את עצמי כנגד המדרכה עד שהדם יכסה אותי אני איחנק ממנו ולא תישאר אני.
אתה מבין שזו האחריות שלך? איך אתה יכול לחיות עם זה? עד כמה לא איכפת לך?? אתה פשוט דובר את ליבי.
ונחש מה?
אני אוהבת אותך
וצדק? אויש... עשו לי טובה. כאילו שהוא בכלל קיים.
|
נכתב על ידי
,
9/3/2010 22:43
בקטגוריות a deep breath, befor the fall, Here comes the winter, lost in life's ocean, איה, בלבול, געגוע, חדש, כאב, כמיהה, כעס, כעס/זעם/תסכול/אכזבה, מה דעתכם?, מכתבים אליך, סימן קריאה, סימן שאלה, פילוסופיה, צורך, שאלה, תהיה, אהבה ויחסים, אופטימי, סיפרותי, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
נהרות השוצפים את המדבר
הייתי חוצה עולמות כדי להציל אותך, ואני יודעת שאתה לא. כבר לא.
הייתי נותנת את גופי לך אך כבר...נתתי. את נשמתי לך אך כבר השתעבדתי. ומה נשאר?
שבריר שנייה.
ואני מאוד שבירה.
וכשהרוך פונה כלפי חוץ אך יצר הסלחנות לעולם לא ישתלט, אתה כאן. או שמא רק גופך הוא?
וכמו ילדה חצי עירומה בגשם רגל בפנים רגל בחוץ ואתה מחייך אך נסוג לאחור.
הצללה.
הבמה ריקה ופתאום רעש אדיר נשמע. קרעתי אותך. משעשע העניין שאדם קרוע קורע את קורעו.
מיללת כמו כלב חסר אונים מחכה שתתפוס אותי בידיך אך הייתי נושכת. כי כך הזאבים עושים.
ולא איכפת לי יותר מכלום אך יותר מכל איכפת לי מהכל. איכפת לי ממני אך לא איכפת לי. איכפת לי ממך ולא בא לי. או להפך?
להושיט יד והיא תימשך, נפילה. אפילה.
ואז האש כיבתה את המים. וההוא הפיל את ההוא. הה! ניצחון התבוסה. אויבים בנפש.
ואיך הגורל מתהפך על יוצרו! והוא הטיפש המושלם חושב הגורל כי לא מנצח. הוא בכלל איננו, לא חייל, לא אילוסיוניסט, לא האויב. אך יריבים תמיד יש לו וצוחק מי שצוחק אחרון צחוק הגורל. כמה אירוני.
כפי ששם נכתב בנבכי נפשך כמהה נפשי לכתוב אך זה הוא לא מקומה. באשר תלך חלק ממני יגרר איתך, יסחב, מדמם, קרוע. לא יפרד ממך בכל מחיר אך אתה תתעלם ממנו כי אפילו לא תרגיש אותו. וודו?
איש אינו צריך להבין אלא להנות מההיגיון הצרוף השוצף את המדבר באהבתי אליך.
נהרות לא ישטפוהה, כי כבתה אהבתנו ממזמן.
ועתה מה נשאר?
ילדה עירומה עד העצם ורטובה כביום היוולדה. עיניה מישירות מבט אל עיניך המתות.
|
נכתב על ידי
,
2/2/2010 23:45
בקטגוריות a deep breath, befor the fall, lost in life's ocean, איה, בלבול, געגוע, חדש, כאב, כאב פיזי, כמיהה, כעס, כעס/זעם/תסכול/אכזבה, מה דעתכם?, מכתבים אליך, סימן שאלה, פילוסופיה, צורך, שאלה, תהיה, אהבה ויחסים, אופטימי, ביקורת, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור, סימן קריאה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
אניסופי
תישאר קרוב כשזה טוב
ותברח כשזה רע
תזיז את הגוף מהר לפני שאתה נכווה
כלכך קרוב שאין עוד לאן
כלכך טוב שכבר רע
והכל עכור והכל מאוס
ומבפנים הגוף שלי כלכך אנוס
כלכך פצוע וחבול
גוף כלכך צעיר שמרגיש כלכך...
ואז יש אותי שאולי אני שם כבר מההתחלה
אבל אתה שם רק מהסוף.
והגעת מאוחר ידידי
איחרת את ההזמדנות
פספסת את הרגע
לשלום אהבה וכנות
אמת ואמינות
הכל נזרק
ואיחרת להגיד שאתה אוהב
איחרת להאמין בכך
מכריח את עצמך להבין שטוב
כי זה מרגיש כלכך קרוב
ולי זאת האמת ולך השקר כר
מיטה של בגידה כלכך קרה
ולבסוף כאשר דרכנו כמעט הופרדו לגמרי
זרקת את הפיתיון בצורת משאלה
ונתפסתי בה כלכך חזק אך אבדה לי
ואת מבוקשך קיבלת
חור המוות הפעור נשאר
והמשאלה בדיוק שם בידך
|
נכתב על ידי
,
27/11/2009 13:05
בקטגוריות a deep breath, befor the fall, lost in life's ocean, איה, בלבול, געגוע, חדש, כאב, כמיהה, כעס, כעס/זעם/תסכול/אכזבה, מכתבים אליך, סימן שאלה, פילוסופיה, צורך, שאלה, תהיה, אהבה ויחסים, אופטימי, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
| כינוי:
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
