יוממ...שישי...
עדכון נורא אקראי
get her out of my life. take all the pain she brought with her
it seem like everyone forgot it but I still remember...
everyone kept on walking in their path, but Im invalid
it seems to be your very sorry, out on surface
but who knows what is your real feeling?
not even you
ובכן, עוד קטע...
נשף, כולם מכוסים מסכות. חלקן על חצי הפנים, חלקן מכסות את כל הפנים...
שמלות מהודרות, מנופחות, תפוחות, מחוכים כה צמודים עד שנשאלת השאלה כמה חמצן מגיע לתוך הריאות?
המסכות מוסרות מידי פעם, ואיפור כלכך דרמטי נחשף לעיני כל. הפעם גם הבנות הפחות פופולריות נועלות עקבים דקיקים ומכאיבים...
בוהה בה אני, כה ענוגה היא, מבעד למסכתה מסתתרות פנים כה אלוהיות, שעליהן ביום הזה יושב איפור, שחור, מעט כחול...ועוד כאלה גוונים. עיניה, קוסמות לי. שפתיה, קוראות בשמי מבעד להמון. לחיה, מרגישות נעימות למגע. הצוואר שלה מחכה רק לי, אשק אותו, ואנשוך. הערב, אני ערפד. ובכן, מבטי ממשיך לרדת, שמלתה המהודרת, כה חשופה בחלקה העליון, שדיה התפוחים כאילו חסרי בושה, נעים להם בחינניות. הערב היא שיכורה.
מותרת לידי כל. לא מוגנת, חסרת בושה. אבוי לה על הערב, אך ניתן להבין, נערה שכמותה, מותר לה לפעמים. אבוי לי! אם אתן שיקרה לה משהו, אם אתן לה עצמה!, או לנבל אחר לפגוע בה, לגעת בה. לא שוב... היא ילדה אסורה! אל תיגעו בה, כה יפה ורכה היא. לא הספיקה לדעת את נבכי העולם. אנוסה נפשית הגיעה הלום...
והנה תם לו הנשף, לפני שיספיקו להניח את ידיהם עליה, חטפתי אותה. לא מבינה מה היא עושה בזרועותי, מובלת היא הביתה בלי שתדע. כולה מפוחדת..ואני רק רוצה לגעת בה,לגרור אותה ליער הקרוב, לפשוט מעליה את כל מלבושיה החונקים, לנשק לצווארה הרך, לתת לה להרגיש את ליבי קרוב לשלה... אך לא אעז! אשמור על כבודה מכל משמר, היא אהובתי מאז ומתמיד. והנה אנחנו מגיעים לביתה, בית מפואר יש לציין, אך לעולם לא תדעו כמה קור שורר שם, כמות גודלו הרב כך גם העצב...
ממ...מצב הרוח שלי לא נופל כרגע וגם לא מתעופף. וברצוני לשים שיר=]
אז הנה...
Have you seen the old man
In the closed-down market
Kicking up the paper
with his worn out shoes
In his eyes you see no pride
And held loosely at his side
Yesterday's paper telling yesterday's news.
So how can you tell me you're lonely
And say for you that the sun don't shine
Let me take you by the hand and lead you through the streets of London
I'll show you something to make you change your mind.
Have you seen the old girl
Who walks the streets of London
Dirt in her hair and her clothes in rags
She's no time for talking
She just keeps right on walking
Carrying her home in two carrier bags.
So how can you tell me you're lonely
And say for you that the sun don't shine
Let me take you by the hand and lead you through the streets of London
I'll show you something to make you change your mind.
In the all night cafe
At a quarter past eleven
Same old man is sitting there on his own
Looking at the world
Over the rim of his tea-cup
Each tea last an hour
Then he wanders home alone.
So how can you tell me you're lonely
And say for you that the sun don't shine
Let me take you by the hand and lead you through the streets of London
I'll show you something to make you change your mind.
And have you seen the old man
Outside the seaman's mission
Memory fading with
The medal ribbons that he wears
In our winter city
The rain cries a little pity
For one more forgotten hero
And a world that doesn't care.
So how can you tell me you're lonely
And say for you that the sun don't shine
Let me take you by the hand and lead you through the streets of London
I'll show you something to make you change your mind...
streets of london
שתהיה לכולם שבת שלום, סוף שבוע מהנה
אופק שלי, אהובי, יקירי, נשמת אפי...אני אוהבת אותך
דני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
