לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מהלב אל הדף . 3>


אני כותבת, אתם קוראים (:

Avatarכינוי: 

בת: 32

ICQ: 210003857 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008


 

טוב , אז אחריי הרבה זמן הגענו סוף סוף לפרק 50.

מזל טוב !

 

ועכשיו לפרק.

 

פרק 50-

השיר הסתיים,

אחריי שביל זרק את המגבת טום שפך מעט מים על הבנות בקהל.

הצרחות של הבנות גרמו לביל וטום לחייך אחד לשני מרוב אושר.

הסתכלתי כל הזמן הזה על טום, הקהל, ביל ואז שוב טום.

מידי פעם טום היה מציץ עליי.

לראות איך אני מגיבה. מגניב לי חיוך וקריצה וממשיך כאילו כלום לא קרה.

ביל שתה עוד קצת מים והם המשיכו בהופעה.

עכשיו הם ניגנו את ich bin nich ich..

 

Meine Augen schaun mich müde an und finden keinen trost
ich kann mich nich´mehr mit anseh´n bin ich los
alles was hier mal war kann ich nich´ mehr in mir finden
alles weg- wie im Wahn
seh ich mich immer mehr verschwinden

ich bin nich´ ich wenn du nich´ bei mir bist
bin ich alleine
und das was jetzt noch von mir übrig ist
will ich nich´ sein
draußen hängt der Himmel schief
und an der Wand dein Abschiedsbrief
ich bin nich´ ich wenn du nich´ bei mir bist
bin ich alleine

 

ביל הפנה את גבו אל הקהל הרים את ידו ,

בפזמון ביל , גיאורג וטום קיפצו .

איך ? אני לא מבינה.

כל אחד עם המשקל של הגיטרה מקפץ כאילו הוא על טרמפולינה.

צחקקתי לעצמי.

בחלק מסויים של השיר,

ביל פרץ לחלק הצר והנוסף של הבמה, התכופף למעריצות , אחז ביד שלהן הסתובב

ובסוף השיר כולם הפנו את הפנים לכיוון גוסטב וסיימו את השיר.

גם הפעם קיבלו הבנים שלל רצחות מכל הכיוונים, ואפילו יותר משאר השירים.

עכשיו עלה אחד הסדרנים שהיה מאחורי הקלעים והביא 3 כיסאות גבוהים לביל,טום וגיאורג.

טום החליף את הגיטרה שלו לגיטרה אקוסטית וחיבר למגבר.

הם התיישבו כשמגבת חדשה ולבנה על הצוואר של ביל.

Rescue me היה השיר הרביעי של הערב.

בהתחלה רק טום ניגן וביל שר, לאחר כמה דקות גיאורג הצטרף ואז גוסטב.

תוך שנייה הבנות התחילו לשיר איתו, במקהלה גדולה.

מניפות שוב את השלטים שירדו מעט בשירים הראשונים, פלאפונים שוב באויר, אפילו שניים או שלושה מצטים שהיווה כמו נרות .

 

 Come and rescue me
I’m burning can’t you see
Come and rescue me
Only you can set me free
Come and rescue me
Rescue me
You and me
You and me
You and me

The walls are coming closer
Myself is fade away
I’m haunted by a shadow
I reach to feel you face
You're not here...
Are you here?

 

עצמתי את עיניי והתמכרתי לשיר, אני כל כך אוהבת אותו.

בשלב מסויים כשפתחתי את עיניי ראיתי את טום מגניב לי שוב מבט ושוב פונה לקהל הבנות שהתחילו לצרוח שוב לקראת סוף השיר.

הידיים באויר, אפילו בשיר שקט , יש כל כך הרבה אנרגיות.

ביל סיים לשיר ופתח את עיניו , שלט אדום גדול בצורת לב תפס את עיניו.

היו שם תמונות שלו, ובגדול בצבע שחור:

Bill, ich libe dich !

הסתיים השיר והבנים קמו ממקומותייהם בשביל לחזור לשירים הקצביים יותר של הערב.

טום וגיאורג זרקו את המפרטים שלהם לבנות , וביל שפך מעט מים.

 

פתאום שקט,ביל מתחיל להגיד כל מיני דברים, חצי באנגלית, חצי בגרמנית.

הבנות צורחות , מצלמות, רק שיהיה מזכרת מזה.

 

ואז אחריי ניסיון קצר להגיד כמה מילים בעברית טום מתחיל לנגן את spring nicht

רציתי לבכות באותו רגע, השיר, זה השיר שאני הכי הכי אוהבת.

הבנות שוב צורחות ואני ? אני שוב עוצמת את עיניי ומתמכרת לשיר,

 

In deinen augen
Scheint alles sinnlos und leer
Der schnee fällt einsam
Du spürst ihn schon lang nicht mehr
Irgendwo da draußen
Bist du verloren gegangen
Du träumst von dem ende
Um nochmal von vorn anzufangen

Ich schrei in die Nacht für dich
Lass mich nicht im Stich
Spring nicht
Die Lichter fangen dich nicht
Sie betrügen dich
Spring nicht
Erinner dich
An dich und mich
Die Welt da unten zählt nicht
Bitte spring nicht

 

ופתאום כל החוויות שלי , כל מה שעברתי עם טום.

הריב בארץ, גרמניה, העזיבה, המעבר.

הכל מגיע אליי בבום אחד. ואני בלי שליטה , בלי שום כוונה מתחילה לבכות.

דמעות חמימות יורדות על הלחיים,

חושבת על כל הדברים האלה שעברתי, ואז אחריי הרבה זמן ,

אני שוב לוקחת נשימה ונזכרת, נזכרת בארץ לפני שעברתי לגרמניה, נזכרת במה שעברתי,

נזכרת ביונתן, הבנאדם שאני הכי אהבתי בעולם.

שפגע בי כל כך . שגרם לי לבכות, לסבול, זה שלא סיפרתי לטום עליו,

זה שגרם לי לרצות למות, זה שבגללו השיר הזה מהווה לי כל כך הרבה משמעות.

"...bitte spring nicht..."

 

נכתב על ידי , 26/4/2008 19:41  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




סורי שלא העלתי פרק כמו שהבטחתי.

פשוט הייתי בנתניה, והיו לי ימים עמוסים. ומחר אני נוסעת ל3 ימים לאבא שלי,

אבל אני ינסה להעלות פרק בכל זאת גם אצלו.

תהנו 3 >

 

 

פרק 49-

התארגנו אני ולידור והלכנו למלון,

ביל,גיאורג,גוסטב וטום עמדו כבר יחד עם דיויד בלובי,

ובדיוק ירדו במעלית גם מישל ואן.

"אןןן.." צעקתי,

"נעמה" צעקה אן,

"מישל" רצתי אליהן,

התחבקנו כי ת'אמת ? לא ראיתי אותן שבוע , ואפילו לא שמתי לב.

הייתי מרוכזת כל כך בעצמי, בכל מה שקורה ולא שמתי לב למה שקרה בכלל מסביב.

"ומה איתי ? מה אני עז?" אמר טום מסתכל עליי.

"כן" אמרתי והוצאתי לשון.

"יא" אמר טום מצחקק,

"סתם סתם" אמרתי ובאתי להביא לו נשיקה,

"מה שלומך ?" שאל אותי,

"הכל מצויין, ומה איתך ?" אמרתי,

"הכל מצויין, את יודעת מישהי התחילה איתי מקודם.." אמר לי בחיוך,

"אווו.. מעניין מה אמרת לה." אמרתי ונזכרתי בשיחה שלנו ממקודם בלובי.

"טוב ילדוד'ס" אמר דיויד,

"צריך לזוז לאולם, דיברתי כבר עם השומרים ויש שם הצפה של בנות שרק מחכות לכם אז יאללה זזים.." אמר דיויד בחיוך,

עלינו על רכב לבן עם חלונות שחורים חד צדדים , כלומר שאנחנו יכולים לראות מה שיש בחוץ, אבל בחוץ אי אפשר לראות מי בפנים.

היה את הנהג ולידו שומר, ועם דיויד נסע באוטו עוד שומר וכבר באולם היו עוד 5-6 שומרים שרק היו בכניסה.

כולנו נכנסנו דרך הכניסה האחורית, ושמענו צרחות , שמענו אותן שרים את מונסון,

את רידן, ועוד המון המון שירים.

"טוקיו הוטל. טוקיו הוטל!" שמעתי צרחה של חבורת בנות

"טום I love you צעקה אחת,

"ביל ich libe dich" צעקה אחת אחרת,

"גיאוג .." , "גוסטב.." ועוד מלא מלא צרחות,

כבר לא יכולתי להבין מה הן אומרות מרוב שכל אחת צרחה משהו שונה.

היו שם פשוט כלכך הרבה שלטים, לבבות אדומים, שלטים מרובעים , גדולים וקטנים,

שלטים עם תמונות שלהם, שלטים עם כתובות של I love you   ו-ich libe dich...

כל כך הרבה אהבה, בכל כך מעט זמן, ובכל כך מעט מקום.

ישנו בחדר בשקט, אף אחד לא דיבר, כולם היו בלחץ,

טום תופף על הברכיים שלו,ביל הלך הלוך וחזור בחדר, וגוסטב החזיק את המקלות תופים שלו ושמע מוזיקה . וגיאורג? רק גיאורג נראה שקט ולא עצבני.

"טוב בנים אתם צריכים לעלות" אמרה אחת מהמארגנות שם,

"בהצלחה " אמרתי וקמתי להביא לטום נשיקה,

"בהצלחה" אמרה מישל והביאה לביל נשיקה ,

"בהצלחה" אמרה אן לגיאורג והם התחבקו ונתנו נשיקה מהירה,

כשאני באתי לתת לטום חיבוק ואז נשיקה , הוא ישר נישק אותי, ושחכנו מהכל,

אנחנו עמדנו באמצע החדר והתנשקנו לאט , זה היה כיף.

"אממ.. טום?" אמר גיאורג,

"טום!" צעק ביל,

"הא?" אמר טום שהתנתק מהנשיקה,

"צריך לעלות." אמר גוסטב,

"אה נכון" אמר טום בציחקוק,

"אוהבת אותך, שיהיה בהצלחה" אמרתי,

"תודה יפה שלי" אמר טום ופנה לעלות לבמה..

הם פתחו עם השיר scream.. כל כך הרבה אנרגיות שמשתוללות, כל כך הרבה צרחות, פלשים, אורות, פלאפונים באויר,

 


Scream! – Till you feel it
New Scream! – Till you believe it
Scream! – And when it hurts you
Version Scream it out loud!
Scream! – Till you feel it
Scream! – Till you believe it
Songtexte Scream! – And when it hurts you
Scream it out loud!

 

ביל "נתן" כמה פעמים לקהל את המיקרופון וכמובן שהבנות שרו איתו,

אלא מה ?

אחרי כל האנרגיות שהשתוללו על ההתחלה הייתי בטוחה שההופעה רק תלך ותהיה יותר טובה.

וצדקתי.

אחר כך ביל שר את מונסון, אני הייתי מהופנטת, טום, איזו נגינה הוא דפק.

לא יכולתי להבין איך הוא מנגן כל כך מהר וכל כך טוב. כאילו הוא זורם על גלים,

ככה בקלילות הוא ניגן, זה היה פשוט מדהים.

 

Running through the monsoon,
Beyond the world,
To the end of time,
Where the rain won't hurt
Fighting the storm,
Into the blue,
And when I loose myself I think of you,
Together we'll be running somewhere new…
And nothing can hold me back from you.

Through the monsoon. Hey! Hey!

 

 

"הי!, הי!" צעק ביל והרים את ידו השמאלית שחשפה חלק קטן מהקעקוע על הבטן,

טום וגיאורג קיפצו על הבמה, מחליפים מקומות, מרחפים כאילו על העננים.

גוסטב אי שם מאחורי התופים, בלי חולצה גרף צרחות של בנות, שהייתי בטוחה שעוד דקה מתעלפות.

הם סיימו לשיר וביל שתה מעט מים וזרק את המגבת לקהל.

ערימת בנות התנפלה על הבת המסכנה שתפסה את המגבת והייתי בטוחה שהן הולכות להרוג אותה.

 

 

נכתב על ידי , 23/4/2008 19:41  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




טוב , אז חופש!

סופסוף יש חופש, זאת אומרת שאני ינסה לכתוב פרק כל יום, או יומיים.

למרות שלא נראה לי שאני יצליח כי יש לי כל כך הרבה דברים לעשות בחופש הזה.

שיהיה חג שמח לכולם,

אוהבת המון ! 333>

 

פרק 48-

הלכנו ללובי , אבל לידור כבר לא הייתה שם.

התקשרתי אליה לדעת אם הכל בסדר. והיא אמרה לי שכן.

=צלצול טלפון=

"הלו?" ענה טום,

"היי טום.." אמר ביל,

"היי?" אמר טום בחצי שאלה,

"נו אז אני רואה שאתה מתקדם.." אמר ביל,

"מה? על מה אתה מדבר?" הוא שאל,

"'סתכל קדימה.." אמר ביל,

טום הסתכל ולא ראה אף אחד..

"לא לשם דביל, .." סינן ביל,

"סתום ת'פה, " סינן טום.

"אה הינה אתה, בוא לפה.." אמר טום וניתק את השיחה,

תוך דקה ביל היה לידנו.

"היי בילי..." אמרתי ונתתי לו חיבוק ונשיקה.

"היי נעמה.." אמר ביל בחיוך,

"אז מה חזרתם?" שאל ביל מרוצה,

"כן." אמרתי וחייכתי חיוך של יופלה,

"טוב אני ישאיר אותכם לבד,." אמר ביל,

"רגע ביל.." אמר טום,

"כן?" הסתובב אליו ביל,

"מתי ההופעה?" שאל טום.

"יואו, אתה וזמנים זה ממש לא הצד החזק שלך, זה היום בערב.. בשעה 7 וחצי צריך להיות בלובי.." אמר ביל,

"אוקיי ביי.. ואני יודע את זה.." אמר טום,

"ביי ביי.." אמר ביל והלך.

"אז מה היום ההופעה שלכם?" שאלתי,

"כן, ההופעה השנייה.." אמר טום,

"איפה הייתה הראשונה?" שאלתי,

"בחיפה אני חושב.." הוא אמר,

"אה אוקיי.. היום בתל אביב?" שאלתי,

"כן, ואז ממשיכים את הסיבוב הופעות.." אמר טום,

"את תשארי פה?" שאל,

"לא יודעת," אמרתי,

"אני ממש רוצה שתהיה איתי.." אמר טום וחיבק אותי,

"אז אני יבוא.." אמרתי וחייכתי.

"בטוח?" הוא שאל,

"אממ.. כן!" אמרתי מחייכת,

"תגידי.. אמרו לך פעם שאת פשוט מושלמת כשאת מחייכת?" אמר טום במתיקות,

"רק כשאני מחייכת?" שאלתי,

"לא. כל הזמן!" אמר טום,

"ישש.." אמרתי ונתתי לו נשיקה,

"אז .. טום?" אמרתי,

"כן?" הוא ענה.

"אפשר להתחיל איתך?" אמרתי והרמתי את גבותיי.

"אי אפשר.." הוא אמר,

"למה לא?" שאלתי,

"אני תפוס.." הוא ענה.

"איזה באסה.." אמרתי,

"כן הא?" הוא אמר,

"אהא.." עניתי,

"אני תפוס לבנאדם שאני הכי אוהב בעולם, ושהתגעגעתי אלייה מאוד," הוא אמר,

"מעניין מי זאת" אמרתי ,

"כן.." אמר טום,

"אוהבת אותך.." אמרתי,

"גם אני אותך.." אמר טום,

"תבטיח לי שנהיה ביחד לתמיד.." אמרתי,

"אני מבטיח" אמר טום,

"ותבטיחי לי שלא ניפרד יותר, " אמר טום,

"למה זה תלוי בי?" שאלתי,

"בערך.." אמר טום בשקט,

"זה בגלל שאתה עושה שטויות" אמרתי,

"אז אני מבטיח לא לעשות שטויות יותר.." אמר טום,

"אז אני מבטיח שלא ניפרד יותר לעולם!" אמרתי,

"נשבעת לך.." המשכתי את המשפט,

"נשבע לך.." טום אמר, ונתן לי נשיקה רכה,

"מה השעה?" שאלתי,

"אממ , 5 וחצי.." אמר טום,

"טוב אני יעוף הביתה יותר נכון לבית של לידור, להתקלח ואז אני יבוא עם לידור וכולם .." אמרתי,

"את תשבי מאחורי הקלעים או תהיה עם הקהל..?" שאל טום,

"איך שבא לך .." אמרתי,

"אממ, אם את רוצה את יכולה להיות עם הקהל בשורה הראשונה.." אמר טום,

"כן.. ואז המעריצות ירצחו אותי, טוב לא נורא.." אמרתי מצחקקת,

"אני רוצה לראות שמישהו יגע בך.." אמר טום בקול קצת מפחיד,

"אמל'ה .." אמרתי מצחקקת,

"טוב אני יזוז, אוהבת אותך.." אמרתי ונשקתי לו לשלום,

הסתובבתי והלכתי שתי צעדים והרגשתי את ידו של טום אוחזת בי ומסובבת אותי,

פתאום היה לי דזא'וו [פלשבק] , ככה היינו בדיוק כשנפרדתי ממנו, אבל הפעם אנחנו חזרנו.

הסתובבתי אליו והוא נתן לי נשיקה וחיבוק .

כל כך התגעגעתי לחיבוק שלו.

תפסתי מונית וחזרתי הביתה, אומנם לא לבית שלי, אבל הבית של לידור היה כמו בית שני שלי.

נכנסתי לחדר של לידור, כולי קורנת מאושר,

"נו אז?" שאלה לידור בחוסר סבלנות,

"חזרנו.." אמרתי מחייכת,

"אמרתי לך.." אמרה לידור וחיבקה אותי,

"את לא מבינה כמה אני מודה לך על זה," אמרתי,

"תודה, פשוט תודה תודה תודה תודה!" אמרתי מחייכת,

=צלצול טלפון=

"הלו?" עניתי,

"נעמה?" שמעתי את אן,

"היי אני מה שלומך?" שאלתי,

"הכל טוב, חשבתי שכבר שחכת אותי.." אמרה אן,

"מה פתאום.." אמרתי מצחקקת,

"את באה להופעה של הבנים היום?" היא שאלה,

"כן.." אמרתי מחייכת,

"ומה איתך ועם טום?" היא שאלה,

"אממ. חזרנו.." אמרתי מאושר,

"ישששששששששש" שמעתי את אן צורחת , ואת מישל ברקע שואלת מה קרה,

"הם חזרו.." אמרה אן למישל,

"יששששש" שמעתי עוד צרחה הפעם של מישל,

"איזה יופי," אמרה מישל שחטפה לאן את הטלפון.

"ידעתי שתחזרו.." אמרה אן ברקע,

"חחח" ציחקקתי,

"טוב , מישל ואן יפות שלי, אני נכנסת להתקלח ולהתארגן ואני באה עם לידור והבנות.. " אמרתי,

"טוב נתראה יפה שלי.." אמרה לי מישל,

"נשיקות.." אמרה אן,

"גם לך.." אמרתי,

"אוהבת אותכם!" צעקתי

 

 

 

נכתב על ידי , 17/4/2008 12:53  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

4,452
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למורי סיפורים [: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מורי סיפורים [: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)