פרק 45 ,
תהנו !
פרק 45-
אני וגיא המשכנו לטייל , קראתי ללידור ואורין ולהפתעתי גם רון באה.
"רון יפשלי !" צעקתי,
"נעמה !" היא רצה אליי,
התחלנו להתחבק באמצע הרחוב והאנשים תקעו בנו מבטים מוזרים,
"אממ לידור את יכולה לבוא דקה?" אמרתי אחריי שסיימתי להחבק עם רון,
"כן בטח," היא אמרה ובאה אליי.
"תקשיבי , בן התקשר אליי.." אמרתי,
"ו..?" היא אמרה בעיניין.
"הוא אמר שהוא עדיין אוהב אותך.." אמרתי בשקט,
"אז למה הוא הלך עם הראל ?" היא שאלה,
"כי הוא חשב שהוא אוהב אותה אבל הוא הבין שהוא אוהב אותך, בקיצור הוא ביקש שתדברי איתו.." אמרתי,
"אוקיי,," היא אמרה מחייכת .
"טוב לאן עכשיו ?" שאלתי,
"גלידה של גילה.." אמר גיא,
"כן יאללה ," אמרה אורין,
"להסתער.." צעקה רון
"שתקי , פאדיחות !" אמרתי לה ,
"לא נורא. מי מכיר אותך ?" אמרה אורין,
"אממ המון אנשים ?" אמרתי,
"אה נכון .." היא אמרה בציחקוק,
הלכנו לגלידה ואז פתאום ראיתי את האוטובוס של הבנים , הוא עושה סיבובים בעיר , הינה טום הוא מסתכל עליי בחלון .
נעמה תעיפי ת'מבט, סובבי ת'ראש, משו רק שלא יראה שאת מסתכלת עליו!
אמרתי לעצמי,
"היי זה לא חבר שלך ?" אמר גיא,
"הוא כבר לא חבר שלי !" אמרתי בעצבנות,
"טוב טוב תרגעי !" הוא אמר ,
"סליחה.." אמרתי והשפלתי את ראשי,
"טוב אני לא יודעת מה איתכם , אבל הגלידה קוראת לי .." אמרה רון ונכנסה לקנות לה גלידה,
נכנסנו כולנו וקניתי את הטעמים שאני הכי אוהבת, פיסטוק ופסיפלורה. יאמיי.
ישבנו בחוץ וטחנו את הגלידה, הם סיפרו לי איך משעמם בשיעורים בלעדיי וסיפרתי להם איך אני מייבשת את ג'נה.
המחשבה על ג'נה , מה שהיא עשתה לנו . אבל אין כבר לנו . מה שהיא עשתה לי ולטום .
רק בשביל שניפרד עוררה בי צמרמורת ודמעות עלו לעיניי רק מהמחשבה עליו.
ניסיתי לעצור אותם , להסתכל למקומות אחרים , לנקות את הראש .
רק לא לבכות ולא הצלחתי ...
ברקע בחנות הגלידה התנגן השיר here without you שממש לא תרם לאווירה.
I'm here without you baby
But you're still on my lonely mind
I think about you baby
And i dream about you all the time
I'm here without you baby
But you're still with me in my dreams
And tonight girl its only you and me
Everything i know,and anywhere i go
It gets hard but it wont take away my love
And when the last one falls
When it's all said and done
It gets hard but it wont take away my love
"אופפ נמאס לי.." אמרתי מתחילה לבכות .
השארתי את הגלידה על השולחן ורצתי לשירותים.
לידור באה אחריי .
"מה קרה יפה שלי ?" היא אמרה ובאה לחבק אותי ברכות .
"אני רוצה אותו , עכשיו , איתי !" אמרתי בוכה.
"אם את רוצה אפשר לקרוא לו .." היא אמרה בקול חלש.
"אני לא רוצה .. אני רוצה שזה יחזור לאחור , שאני לא יפרד ממנו שם במלון ." אמרתי מנגבת דמעה חמימה שירדה לי על הלחי.
"אבל.. אבל היית עצבנית ופגועה . ולא ידעת כל כך מה את אומרת ." היא ניסתה לעודד אותי,
"זה לא תירוץ!" אמרתי בכעס ,
פתאום נזכרתי באחת השורות :
... And i don't think i can look at this the same...
"הוא לא יוכל לסלוח לי לעולם !" אמרתי מתחילה לבכות שוב.
"הוא לא יוכל להיות איתי כמו פעם , הכל באשמתי . אני כזאת מפגרת!" אמרתי בוכה.
"ששש.. אל תדאגי אני ידבר איתו .." אמרה לידור מחבקת אותי חזק אלייה.
"לא צריך , זה לא יעשה כלום .." אמרתי ,
"בטח שכן .." היא אמרה,
"לא .." עמדתי על שלי .
"שתקי כבר.." היא אמרה מצחקקת ,
=צלצול טלפון=
"שלך?" שאלה לידור,
"לא יודעת . לא אכפת לי .." אמרתי והבאתי לה את הטלפון.
"תגידי שאני לא יכולה לענות.." אמרתי,
"טוב." היא ענתה ,
"הלו ?" היא אמרה,
"נעמה?" היא שמעה מהצד השני
"לא זאת לידור מי זה?" היא ענתה.
"what?" היא שמעה באנגלית והסתכלה מוזר על הטלפון ..
"אה זה ביל .." לחשה לי ,
"טוב .." אמרתי .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
