לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מהלב אל הדף . 3>


אני כותבת, אתם קוראים (:

Avatarכינוי: 

בת: 32

ICQ: 210003857 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2008


תקשיבו החלטתי שאני לא מבקשת יותר תגובות לפרקים .

אני עושה את הסיפור בשבילי ובשבילכם (:

אם אתם לא רוצים להגיב , זה בסדר מבחינתי . ואני לא נעלבת ^^"

שיהיה שבת שלום 333>

 

פרק 44-

"אני לא מאמין שככה נתתי לה ללכת .." אמר טום כל כך מבולבל, כל כך מאוכזב מעצמו, כל כך אבוד בין כל השברים שנשארו שם מאיתנו.

"אל תדאג , הכל יסתדר, עכשיו בוא צריך ללכת להתחיל לעשות את הסיורים בירושלים" אמר ביל וחייך אליו.

"אם אתה אומר שיהיה טוב אני חושב שאני יאמין לך.." אמר טום וניסה לחייך ובא אחריי ביל לתוך חדר האוכל שוב.

 

"איך ? איך גמרתי את הכל תוך שנייה? אני פשוט מטומטמת!" דיברתי אל עצמי,

"יכולנו לדבר, לסדר.." אמרתי,

"אני פשוט לא מאמינה שככה נפרדתי ממנו!!!!!" צרחתי על עצמי,

"ילדה הכל בסדר?" שאלה סבתא אחת שראתה אותי,

"הכל בסדר, תודה.." אמרתי והיא חזרה לנכד שלה.

ישבתי בפארק שהיה קרוב דיו למלון והתחלתי לחשוב,

הכל , כל הסיפור חזר אליי שוב. המילים האלה שאמרתי אולי בלי לחשוב פעמיים. הרגשתי שאני לא זאת שאמרה את זה. אני כל כך אוהבת אותו, אני לא יכולה בלעדיו אז איך תוך שנייה איבדתי אותו ? מה שג'נה לא הצליחה לעשות בחודש שלם אפילו יותר. אני עשיתי תוך שנייה.

"היא בטח תהיה כל כך מרוצה!" אמרתי עצבנית.

"אבל מה זה חשוב עכשיו ? לא אכפת לי ממה שיגידו . אכפת לי ממנו!" דיברתי לעצמי.

=צלצול טלפון=

"הלו?" אמרתי מקנחת את אפי.

"הלו נעמה?" שמעתי קול לוחש מהצד השני,

"כן?" שאלתי.

"היי זה בן.." שמעתי,

"בן ?" שאלתי,

"כן בן.." אמר ,

=שתיקה=

"למה התקשרת?" שאלתי,

"כי אני רוצה לדבר איתך.." הוא ענה.

"על מה ?" שאלתי,

"על לידור.." הוא ענה במבוכה,

"כבר פגעת בה מה עוד אתה רוצה?" שאלתי,

"אני רוצה להגיד לה שאני מצטער, תראי אני נישקתי בטעות את הראל ואני חשבתי שאני התאהבתי בה. אבל גיליתי שלא, אני אוהב את לידור.." הוא אמר בשקט,

"אתה מה?" שאלתי,

"אני נישקתי את הראל" הוא אמר בלחש.

"מה קורה לכולם בזמן האחרון ? " אמרתי,

"מה ?" הוא שאל,

"כלום . ומה אתה רוצה ממני?" שאלתי,

"תקשיבי היא מסננת אותי כבר יומיים, רציתי לדעת אם תוכלי להגיד לה שאני עוד אוהב אותה ושאני מצטער?" שמעתי אותו,

"כן אני יגיד לה, אבל אני לא מבטיחה כלום.." אמרתי בשקט,

"תודה נעמה !" הוא אמר מהקו,

"אין בעד מה .." השבתי לו ,

"אוקיי אז ביי .." הוא אמר,

"ביי.." אמרתי וניתקתי,

 

"טוב מה אני עושה עכשיו ?" שאלתי את עצמי,

"נקפוץ לגיא .." השבתי לעצמי,

כמה ילדים קטנים בערך בגיל 10 שישבו גם בגן ושמעו אותי מדברת לעצמי התחילו לצחקק,

"על מה אתם צוחקים ? מה אתם רוצים שקל?" אמרתי עצבנית,

"חחחחח שתקיי.." אמר לי ילד אחד.

"אתה רוצה לנסות אותי ?" שאלתי עצבנית.

"חחח עלק .." אמר הילד מתחכם .

קמתי אליו והם מהבהלה רצו מהגן , ואני עמדתי שם וצחקתי.

החלטתי להתקשר לגיא . מה אני לא יבוא לו בהפתעה..

"הלו?" שמעתי את גיא מהצד השני,

"הלו גאיושש, מה שלומך ?" שאלתי בשמחה.

"הכל טוב, מי זאת ?" הוא שאל מופתע.

"זאת נעמה, מה אתה לא זוכר?" אמרתי מאוכזבת,

"נעמה? "שמעתי אותו..

"כן." אמרתי שמחה.

"יואו כמה זמן לא דיברנו , " הוא אמר שמח,

"כן . תקשיב אני בארץ , אפשר לקפוץ אלייך ? הרבה זמן לא ראיתי אותך " אמרתי,

"בטח שכן ," הוא אמר לי,

"טוב אני עוד 10 דקות אצלך .." אמרתי,

"אוקי, ביי.." הוא אמר,

"ביי .." אמרתי וניתקתי.

 

לקחתי מונית ונסעתי לבית של גיא, הוא היה במרחק של סמטה אחת מהבית שלי ,

כמה התגעגעתי , ..

דפקתי בדלת.

"כן רגעע.." שמעתי אותו ממעלה המדרגות,

"טוב.." צעקתי,

"היי נעמה , כנסיי .." הוא אמר כשפתח את הדלת.

"ואוו שום דבר לא השתנה." אמרתי,

"חח כה הכל משעמם." אמר לי ,

"אז מה איתך יש חדש?" שאלתי כשעלינו במדרגות,

"לא , לך יש ?"הוא שאל,

"לא.." אמרתי .

"חבר? " הוא שאל בהיסוס.

"הא?" אמרתי לא מרוכזת.

"בפעם הראשונה באמת הסתכלתי עליו . הוא השתנה כל כך , כבר לא נראה כמו ילד .

השיער הבלונדיני הקצר שהיה לו התארך ושינה במעט את צבעו לשטני-חום.

עיניו הירוקות גדלו והוא פיתח מעט שרירים , הוא נראה ממש ממש מצויין.

"מה עם החבר הזה שלך , ביל לא ? " הוא שאל,

"חחח דבר ראשון זה טום אח שלו התאום , ודבר שני נפרדנו .." אמרתי בשקט,

"מה קרה?" הוא שאל ,

"סתם זה סיפור ארוך ולא באתי לשעמם אותך וחפור לך , בוא לטיול .." אמרתי לו

"טוב . אבל אם תרצי לספר לי אז באמת אין לי בעיה." הוא אמר מחייך ,

"תודה.." אמרתי והבאתי לו נשיקה על הלחי.

הלכנו להסתובב בשכונה, עברנו ליד הבית שלי וראיתי שיש בו משפחה חדשה,

ילדה ג'ינג'ית קטנה עם המון נמשים ועיניים ירוקות הסתכלה עליי דיי מוזר משום שתקעתי מבטים בבית שלה,

"את יודעת שזה היה הבית שלי ?" אמרתי מתכופפת אלייה.

"באמת?" היא שאלה,

"כן .." אמרתי מחייכת ,

"כמה זמן היית גרה פה ?" היא שאלה,

"בערך מגיל 5.." אמרתי ,

"ולמה עזבת ?" היא שאלה,,

"כי הייתי צריכה לעבור ארץ. ואז אתם באתם לבית הזה.." אמרתי במעט עצב,

"אה.." היא הנהנה.

"טוב. אני שמח לראות שמתפתחת פה שיחת נפש אבל נעמה בואי נזוז .." אמר לי גיא בקול מצחקק.

"אוקיי , ביי חמודה.." אמרתי לה,

"ביי.." היא אמרה, ונכנסה הביתה .

 

נכתב על ידי , 22/3/2008 13:52  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,452
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למורי סיפורים [: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מורי סיפורים [: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)