story of tokio hotel

"טום.." אמרתי וקמתי למצב ישיבה.

"אני רואה שאתם מתחברים אה?" טום אמר וצחק..

"כן.. יש בעיה טומי?"

"לא, שום בעיה מתוקה שלי." טום אמר בחיוך, התיישב לידי ונישק אותי במצח.

"אחחח טומי...." אמרתי ונשענתי עליו.

הרופא יצא מהחדר ואני והבנים נכנסנו לחדר.

"בילי שלי! יפה שלי איך אתה מרגיש?" שאלתי ונישקתי אותו.

"הכל מעולה.. תודה מאמי." הוא אמר ונישק אותי בחזרה.

"כן בטח... אתה כולך חתכים!!!" טום אמר והוא וגיאורג צחקו.

"רגע.. זה מצחיק אותך?" ביל שאל את טום שהפסיק לצחוק.

"כן.." הוא אמר והמשיך לצחוק..

"הומו.." ביל אמר בשקט ושנינו צחקנו.

-לאחר שבועיים-

"תראו אותו... החלים לגמרי.." אמרתי שנכנסתי לחדר ביחד עם גיאורג.

"איזה החלמתי? כל הגוף שלי צלקות.." ביל אמר בקול עצוב.. וישר הלכתי ונישקתי אותו.

"סוף סוף אתה משתחרר." גיאורג אמר ובא לחבק את ביל שאני באמצע.

"נו גיאורג!!! אתה מועך אותי!" צעקתי אבל הוא וביל חיזקו את האחיזה שלהם בכוונה.

"אתם לא משחררים אותי?" אמרתי ושניהם ענו לי ב – "לא!!!"

"אוקיי.. אין בעיה. אני לא אחראית." אמרתי ובעטתי עם הרגל לגיאורג בין הרגליים ומיד אחרי זה לביל.

"יופי טופי." אמרתי בחיוך, מסתכלת על שניהם שוכבים על הרצפה.

"פאק! מה קרה כאן? מה עשית להם?" טום נכנס לחדר וכשראה אותם על הרצפה התחיל לצחוק.

"הם מעכו אותי.. אמרתי להם לעזוב, אבל הם לא רצו. בעיה שלהם." אמרתי ודילגתי מעל גיאורג.

"אני הולכת לקחת לי קפה.. מישהו רוצה?" אמרתי ושראיתי שאף אחד לא עונה יצאתי מהחדר בחיוך.

"הופה...." נתקעתי במישהי והקפה נשפך עליה.

"אופסי.. סליחה.. טעות שלי." אמרתי ופתאום הבחורה קפצה עליי וחיבקה אותי.

"מה? מי זאת?" אמרתי מורידה אותה ממני.

"גילי?!" צעקתי שהבנתי שזאת היא.

"רוניי!!!!!!!!!!" היא צעקה ושתינו התחבקנו כמו מטורפות באמצע הבית חולים.

"וואי מה את עושה פה?!?!" אמרתי אחרי שנרגענו טיפה..

"בכל העולם מדברים על מה שקרה לביל! ואני וההורים שלי באנו לפה לדוד שלי.. הוא גר פה בגרמניה.. אז באתי לראות כי ידעתי שתהיי פה!" גילי אמרה ולא הפסיקה לחבק אותי.

"באמת?! אוו מיי גאד!!!!!! אני לא מאמינה!!! היית מתקשרת!! וואי אין לך מושג איך התגעגעתי אלייך!!! יוואוו!!" אמרתי וקפצתי עליה בעוד חיבוק.

"בואי.." אמרתי ולקחתי אותה לחדר של ביל..

"שלום!!!" אמרתי שנכנסנו וראיתי שביל וגיאורג כבר קמו "הופה.. אני רואה שכבר הסתדרתם.." אמרתי וצחקתי..

"זה לא מצחיק!" ביל אמר והרים את השמיכה ממנו וראיתי שהוא עם קרח. וככה גם גיאורג.

"אוו גאד!!!" אמרתי ואני וגילי התפקענו מצחוק!

"זה לא מצחיק! אוחח.." ביל אמר והרים את השמיכה בחזרה, שהתקרבתי אליו ונישקתי אותו.

"סליחה מאמי.." אמרתי ולא יכולתי להפסיק לצחוק.

"זה בסדר.. אבל זה כואב!!!" הוא אמר ושם לב לגילי "מי זאת?" הוא שאל בחיוך.

"זאת גילי.. היא החברה הכי טובה שלי מישראל."

" אה כן? חמודה.." ביל אמר ושמתי לב שטום לא מפסיק להסתכל עליה. וידעתי שאת מי שהיא הכי אוהבת מהלהקה זה אותו.

"כן, מאוד חמודה.. טום? תתחיל להירגע." אמרתי וביל צחק.

"אממ מה? מה עשיתי?" הוא אמר והתחלנו לצחוק.

"כלום טומי... כלום." אמרתי ונתתי לביל נשיקה והלכתי ליד גילי "טוב אנחנו הולכות.. להסתובב קצת ואני יראה אותך כבר במלון טוב מאמי?" אמרתי ובלי לחכות לתשובה יצאנו מהחדר.

"אויש בנות.." טום אמר והם צחקו.

"יואוו את ראית את זה?! הוא הסתכל עליי!!!" גילי אמרה כולה בהתלהבות מקפצת במסדרונות בית החולים.

"כן תירגעי... אם את רוצה אני ישדך ביניכם אבל הוא לא טיפוס אמין.. את כבר יודעת.." אמרתי וצחקתי למראה של גילי שקפצה.

"כן, אבל הוא כזה מושלם..." גילי אמרה בחיוך חולמני.

"כן כן.." אמרתי ושתינו צחקנו ויצאנו מהבית חולים.

"טוב... לאן את רוצה ללכת?" שאלתי והסתכלנו מסביב שגילי קלטה חנות בגדים וישר סחבה אותי לשם.

"וואוו! כמה קניתן?!" ביל אמר שנכנסנו לחדר במלון, וישר קפצתי עליו ונפלנו על המיטה.

"אוקיי... להשאיר אותכם לבד?" גילי אמרה, קרצתי לה, היא הבינה ויצאה מהחדר.

"איך אני שמחה שסוף סוף השתחררת!" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה ולאט לאט הבגדים החלו לרדת.

פאק יצא ממש ממש קצר... כנראה שאני יפצה אותכם ומחר יהיה עוד פרק במקום מחרותיים.. =]

ליאבוש אני מתה עליך!!!
רונה חולה עלייך נשמה יפה שלי! תודה שאת תמיד איתי!