תאומים, ומה שבייניהם .

למחרת, דיויד התעורר בחדרו, הוא חלם חלום, בו תפסו אותו, לא נתנו לא לעזוב, עינו אותו. הוא מיהר לשירותים לשטוף את פניו, הוא הביט בראי, מעביר את אצבעו על הצלקת. הוא הרגיש צמרמורת עוברת בגופו. לפתע מישהו דפק בדלת חדרו, הוא יצא מהשירותים והתקדם לכוון דלת הכניסה. הוא פתח אותה מעט וראה את מריה עומדת בפתח. "שלום, אני מקווה שלא הערתי אותך" היא אמרה. "לא לא, אל תדאגי לא הערת, בואי תיכנסי" הוא פתח את הדלת עד הסוף ונתן לה להיכנס. "אתה זוכר שאמרתי שהיום אני אקח אותך לראות את מילנו נכון?" היא שאלה. "כן, אני רק צריך ל..." הוא התחיל לדבר אך מריה לפתע קטעה את תשובתו. "מה זאת הצלקת שיש לך?" "אה זה סתם", הוא מיהר להפנות את מבטו כדי להסתיר את הצלקת. "מה זה סתם? דבר כזה זה לא סתם!" היא אמרה, מנסה לראות את הצלקת. "זאת הייתה תאונה, עכשיו בבקשה, אם אנחנו רוצים להגיע למילנו היום אנחנו צריכים למהר אז אני צריך ללכת להתלבש" הוא אמר, ממהר לתוך השירותים כדי להתלבש. כשדיויד בדיוק בא להיכנס לתוך השירותים, הוא יכל להישבע שהוא ראה בצד עינו, את מריה מחייכת...