דיויד שוטט ברחובות איטליה עם מישהי בשם מריה.
עבר עליו הרבה מאז שברח מצרפת.
הוא שכר חדר בבית מלון אך הפעם תחת שם בדוי.
הוא פגש את מריה, בחורה יפהיפייה שפגש במלון, היא עזרה לו עם השפה והכל. הוא הרגיש שהוא מכיר אותה הרבה זמן, וקרוב אליה מאוד.
הוא רצה לספר לה הכל, כל מה שעבר אך הוא לא יכל, הוא לא ידע איך תגיב.
הם ישבו בבית קפה קטן, כדי לאכול.
"אז ספר לי קצת על עצמך" מריה אמרה.
"כמו מה למשל?" הוא שאל.
"איך קוראים לך?"
"וויל" צבט לו הלב, לשקר לה ככה, אך הוא היה חייב.
"לי קוראים מריה" היא אמרה בחיוך.
"ומהיכן אתה?"
"אנגליה" הפעם הוא לא שיקר, הוא פשוט לא יכל.
"נחמד, אז למה בעצם אתה כאן באיטליה?" היא שאלה אותו.
"חופשה" תשובותיו היו קצרות אך הוא ענה בחיוך, מקווה שמריה לא שמה לב שהוא מתחמק.
"לכמה זמן תהיה כאן?"
"עד שכבר יימאס.."
"ואיטלקית אתה לא יודע נכון?"
"לא כל כך, אבל אני יכול להסתדר" הוא ענה בחיוך
הם כמובן דיברו באנגלית.
הם דיברו עוד קצת עד שסיימו לאכול ולאחר מכן חזרו למלון
בינתיים, השוטרים וטוקיו הוטל נחתו באיטליה, מנסים לחשוב על דרך למצוא את דיויד.
עדר מעריצות רץ לכיוונם ובלית ברירה הם נאלצו לעמוד שם ולחלק חתימות.
השוטרים הבינו איזו טעות הם עשו, אך היו נחושים בדעתם למצוא את דיויד.
לאחר כחצי שעה הם הצליחו להתחמק מכל המעריצים והם נכנסו לתוך וואן גדול.
ביחד עם הלהקה, היו עוד 3 שוטרים. הם החליטו לבקש עזרה מהשוטרים באיטליה כי בצרפת היו עוד מקרי רצח שהיו צריכים לטפל בהם.
הם התחילו לסרוק כל בית מלון באיטליה ולשאול אם דיויד כהן הגיע למלון שלהם.
אך השוטרים לא ידעו כי דיויד נרשם תחת שם בדוי..
