Heart needs a home. It's a dark and empty road when you're alone

עליתי במשקל. המון אפילו.

אני כותבת את הדברים האלה בלב כבד, אבל הפעם החלטתי לתעד הכל.

הדיאטנית אמרה, שחשוב לא לכעוס על עצמי, צריך לשכוח, לסלוח ורק ללמוד מה שבר אותי.

היא אמרה שנפלה בידי הזדמנות, עד גיל 20 הגוף שיורד במשקל שורף את השומן ומתחדש,

לעומת הגוף של אחי גיל 20 שפשוט מניח לתאים להתרוקן ורק מחכה שימלאו אותו שוב.

קיבלתי היום את התאריך גיוס שלי. שהוא עוד בערך שנה וחצי. ברור לי שהרבה תפקידים ימנעו ממני

בגלל העודף משקל הגבוה, אבל כמו שאני אומרת - משקל זה לא קיר. (בעצם,  גם קיר אפשר להזיז, אבל שיהיה)

הכוונה שלי היא, שאני ארד במשקל ואלך לעשות בדיקות רפואיות שוב. פרופיל 72 הוא לא מה שחלמתי עליו

כשחשבתי על צבא. אני רוצה להיות לוחמת (לא "תומכת לחימה" לעזאזל).

זאת אמורה להיות התקופה הכי יפה של החיים שלי, תקופה מלאה בחברים, יציאות, בילויים

ואני מונעת מעצמי את כל אלה רק כי אין לי מה ללבוש, כי אני מתביישת בעצמי ליד כל החברים שלי.

ממציאה תירוצים מטומטמים כשמציעים לי ללכת לאן שהוא. וכל היום תוקעת את עצמי בבית או לובשת את

הסמרטוטים של ספורט והולכת קצת לחדר כושר (אל תשלו את עצמכם - אני "מפצה" את עצמי על הקלוריות ששרפתי שם).

נמאס לי להיכנס לחנות ולשאול מה המידה הכי גדולה שלהם, להיכנס כמו גנבת לתא הלבשה רק כדי לבדוק עם משהו עולה

עלייי, אם לא אני בורחת מהחנות בלי שאף אחד ישים לב. לחנות של מידות גדולות אני מתביישת להיכנס, וכן, גם "מתקמצנת"

לדרוש 300 שקל בעבור מכנס טריקו שעולה בסביבות ה50 שקלים רק בגלל שהוא מידה גדולה, ולאישה שמודדת אותו אין אפשרות

אלא לקנות אותו, כי את המידה שלה אין בחנות אחרת - זה גזל.

נמאס לי להסתובב רק עם טרניגים גדולים "כי זה מחמם ונוח" כי זה רק תירוץ עלוב להגיד שכל דבר אחר נראה עליי זוועה.

אני רוצה להיכנס לחנות בגדים ולהסתכל על בגדים, לא על מידות.

אני רוצה שיציעו לי לצאת לבלות ואני אסכים בלי לחשוב פעמיים.

אני רוצה להיות הילדה שהייתי. לא גוש שומן עם ראש.

*בוכה*

חשוב לא לתת ליאוש להיכנס. אסור לי להתייאש. יש לי כ"כ הרבה סיבות לשנות את עצמי, כ"כ הרבה סיבות לזרוק את עצמי הישנה,

לעשות סוויצ' בראש ולהתחיל הכל מהתחלה. "יש לי סיכוי להינצל, אני יודע"

מבטיחה להיות חזקה הפעם, מבטיחה לתת את הכי טוב שלי בחודש-חודשיים הבאים. להראות לעצמי (וכן, גם לאלה שמסתכלים עליי כמקרה אבוד)

שאני כן מסוגלת.

If I can see it, then I can be it

If I just believe it, there's nothing to it

בנימה אופטימית זו,

שיהיה לי (ולכם) שבוע מעולה.

מבטיחה (לעצמי) לעדכן בשבוע הבא לגבי הירידה אמן.אמן.אמן.