סבא, כ"כ הרבה זמן עבר.
כ"כ הרבה זמן מהפעם האחרונה שקראתי בשמך, שראיתי אותך, שחיבקתי אותך, שהרחתי את הריח שלך.
כ"כ הרבה זמן.
יותר מידי זמן.
לא רוצה לזכור אותך בימך האחרונים.
מעדיפה להישאר בזכרונות רחוקים.
זכרונות של חיבוקים, כיף, אוכל, ביחד.
לא רוצה לזכור אותך רזה, עור ועצמות.
כאילו מתפרק.
כ"כ שברירי היית.
סבא, איך זה קרה?
איך אבדת ככה בגורל?
אתה?
סבא, למה דווקא אתה?
הרי כ"כ אהבתי אותך.
עדיין.
אוהבת וזוכרת.
סבא, הסרטן.
איך שהסרטן תפס אותך.
כאילו אנחנו משכנו לצד אחד, של החיים,
ולעומתנו משך הסרטן לצד השני, למוות.
סבא, הסרטן ניצח אותנו.
אני מצטערת.
ניסינו.
נלחמנו איתך, ביחד.
אני אוהבת אותך, ולעולם לא אשכח אותך סבא.
את הבן אדם עם העקרונות.
היית מספר לי איך היית פעם חבר של יגאל אלון.
איך היית חבר של רבין.
היית כ"כ גאה במורשת שלך.
כ"כ גאה במעשייך.
סבא, אנחנו היינו גאים בך אפילו יותר.
סבא, אתה יודע, בהלוויה, כולם בכו.
כולם.
אפילו אדם בכה.
סבא, אתה יודע שלסבתא קשה?
אבל היא מסתדרת.
אנחנו עוזרים לה.
נמצאים שם הרבה.
הרבה דברים יש לי לספר לך סבא.
ויום אחד, יום אחד סבא, אני אפגוש אותך שוב.
סבא אני לעולם לעולם לא אשכח אותך.
לבכות לך
"אני הולך לבכות לך
תהיה חזק למעלה
געגועי כמו דלתות
שנפתחות בלילה
לנצח אחי
אזכור אותך תמיד
וניפגש בסוף,
אתה יודע
ויש לי חברים
אבל גם הם כבים
אל מול אורך המשגע
כשעצובים הולכים לים
לכן הים מלוח
וזה עצוב
שלהחזיר ציוד אפשר
לא געגוע
לנצח אחי
אזכור אותך תמיד
וניפגש בסוף,
אתה יודע
ויש לי חברים
אבל גם הם כבים
אל מול אורך המשגע
וכמו הגלים אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דובה=]