לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים ע"פ רומי



Avatarכינוי:  רומוצ'

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

פרק 1


 

הפרק הראשון של הסיפור בהמשכים:

 

פרק 1

"בבקשה תגידי לי שזה לא נכון"! צעקה אלי רות מהצד השני של הקו.

"אני אומרת לך שזה נכון! אני עוברת דירה! למה חשבת שאני גרה אצל סבתא של עכשיו? אנחנו בתקופת מעבר"!החזרתי לה בצעקה. למה היא כל כך קולנית? אני שאלתי את עצמי. אף פעם לא אהבתי אנשים קולניים מדי.

"אז למה הסתרת את זה ממני?את רק התחלת את החטיבה ובעוד כמה חודשים תעברי לחטיבה חדשה ותעזבי אותי ואת אושרית כאן לבד"? היא צעקה עוד יותר חזק. התחלתי להרגיש לא בנוח .

"אוף, רות ! מי אמר שאני עוברת לחטיבה אחרת?"

"אה..... לא אמרת את זה?" פתאום היא הנמיכה את קולה.

"לא!!!" עכשיו באמת הייתי עצבנית. התקשרתי אליה כדי לקבל קצת תמיכה. וזאת ממש לא תמיכה.

"רומי! את יודעת איך הבהלת אותי"?! והיא שוב התחילה לצעוק.

"בעיה שלך שאת מסיקה מסקנות מהירות " עניתי לה . הבנתי שכבר לא יצא לי כלום מהשיחה הזאת.

"טוב, אני חייבת לנתק! תום התחבר ל ICQ! ביי רומי נתראה מחר!"

היא ניתקה. אפילו לא הספקתי לענות לה . הי ממש נמרחת על התום הזה אני שונאת את תום!הוא ממש מגעיל! לא הייתי צריכה להתקשר אליה בכל מקרה...

עבר עלי יום מעייף. רציתי כל כך לישון אבל לא יכולתי להיכנס למקלחת. כי סבתא וסבא שלי אירחו חברים ולא רציתי להסתובב לידם כשעוטף אותי רק חלוק הרחצה.

אני כל כך רוצה לצאת מכאן!

 

 

התעוררתי  בבוקר לצלצול השעון. אוף! עוד יום בבית הספר. החיים שלי משעממים. קמתי מהמיטה והלכתי לאמבטיה חצי ישנה הבטתי במראה. ראיתי מולי ילדה גבוהה ורזה, ריסים ארוכים, שיער שופע וגוונים טבעיים, שפתיים עבות ואף קטן.

שטפתי את פניי צחצחתי שיניים וניגשתי לאכול ארוחת בוקר שתיתי את השוקו שלי ואכלתי את העוגה הטעימה של אמא. גמרתי לאכול מהר , ידעתי שאסור לי לאחר שוב לכיתה לבשתי במהירות את הבגדים שבחרתי אתמול בערב ניגשתי לאמבטיה במהירות האפשרית וסידרתי לעצמי קוקו בלוף, נעלתי את

ה    ALL STAR נתתי נשיקה לאמא ויצאתי עם סבתא.

"סבתא, תודה שאת מסיעה אותי" אמרתי לה.

"בשמחה חמודה". במשך כל הנסיעה סבתא זמזמה שיר שלא הכרתי, ובלי לשים לב הגענו לבית הספר.

יצאתי מהמכונית ואמרתי שוב תודה הסתובבתי וראיתי שהקדמתי! הייתי כל כך שמחה שלא איחרתי. יכולתי ללכת בנחת ולא לרוץ לכיתה.

 

הגעתי לחדר הלוקרים "למה החדר הזה כל כך רחוק מהחטיבה"?!  מלמלתי לעצמי...

פתחתי את תא מס' 23  חיכה לי שם מכתב.

 

 

 

מקווה שאהבתם...

תגיבו בבקשה

יאלה אני חייבת לרוץ להתאמן בגיטרה...

ביי

 

נכתב על ידי רומוצ' , 15/11/2007 18:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



135
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרומוצ' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רומוצ' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)