אני לא זוכרת בדיוק איך זה קרה, אני רק זוכרת שלאט לאט הבנתי מי עומד מולי...

לא, לא היינו חברים, סתם נהניתי לאהוב אותך ואתה נהנת לאהוב אותי והיה לנו טוב.

היה לנו כייף ביחד, חברים בלי להרגיש.

ידעתי שכל השיעורים הסתככלת אלי, בהית בי וגם כשאתה לא הסתכלת אני הסתכלתי אליך.

וכן, אהבתי אותך ואפילו לא הבנתי את זה.

שנינו הרגשנו את הכימיה המטורפת בינינו ושנינו לא ידענו מה לעשות איתה, אתה דיי דומה לי- כל כך רעשן וקופצני אבל מאוד ביישן-בדיוק כמוני.

אנחנו הולכים לאיבוד...מה אתה עושה?! לא! לא ככה!

מה אני צריכה לעשות???

שנינו טיפשים! לא יודעים מה לעשות, תקועים כבר שנה באותו מקום, שנינו יודעים אבל לא בטוחים...

מה לעזאלזל עושים עכשיו?! לאן כל זה הולך???

דון.