החיים האמתיים שלי בעולם הפיקטיבי שלי

אבל מה קורה כשהקשת לא רוצה אותך...?

טוב ניראלי לי שכל המילחמות האלה עליו הן מיותרות...

חזרתי מטיול שנתי והיה נורא כייף...באמת...

עמית האכיל אותי כדורי שלג,אולי הייתי נהנת לאכול אותם אם לא היה להם טעם של בוץ...

וכמובן שכל העולם ראה שאני לא מגיבה אז כולם התעללו בי ושאני אומרת היתעללו אני ממש מיתכוונת להיתעללות..

שמו לי שלג בחולצה,בגב,בציצי,במיכנסיים,בכובע...הפילו אותי על הריצפה...הכניסו לי לפה בכוח שלג..

כן,אחרי הכל זה דווקא היה כייף חח...הכרתי בן אדם סקסי :P(ממש סקסי...)

מי שקורא פה לא יודע מי זה בגלל שהבלוג הזה לא מפורסם לאף אחד אלא רק אנשים שסתם מדפדפים בבלוגים ניכנסים..

אז וופי...

וסתם..

קלטתי כמה דברים כשדיברתי איתו-(ומישהי בתגובות פתחה לי את העיניים)

כשאנחנו גדלים אנחנו מבינים שאפילו הבן אדם שבחיים לא היה אמור לאכזב אותנו, כנראה יעשה את זה. הלב שלי ישבר כנראה יותר מפעם אחת וזה כואב יותר בכל פעם אני גם אשבור לבבות, אז לזכור איך הרגשתי כששלי היה שבור. אני אריב עם החברה הכי טובה שלי אני אאשים אהבות חדשות בדברים שאהבות ישנות עשו. אני אבכה כי הזמן עובר מהר מדי, ולבסוף אני אאבד מישהו שאני אוהבת. מה שצריך זה לקחת כמה שיותר תמונות, לצחוק כמה שיותר, ולאהוב כאילו לעולם לא נפגעת, כי כל 60 שניות שעוברות כשאני עצובה הן דקה של שמחה שלא תחזור לעולם אני לא צריכה לפחד שהחיים שלי יגמרו, אני צריכה לפחד שהם לעולם לא יתחילו....

הגיע הזמן שאני אתן צ'אנס לאנשים...

אבל...ממ...

יש הרבה דגים בים,

אבל מי לעזאזל יתחתן עם דג?!

אתה איבדת אותייייייייייי,זהו אני ממשיכה הלאהההההה....