החיים האמתיים שלי בעולם הפיקטיבי שלי

אז פתחתי בלוג..(שוב)

את הבלוג ההוא נטשתי מסיבות טיפשיות אבל הינה אני כאן.שבתי.

את הבלוג הזה פתחתי משום שאני צריכה לפתוח את הלב שלי בפני מישהו,אך מכיוון שאנשים הם אטומים ויכולים לשחק אותה מקשיבים אבל הדבר היחיד שהם עושים זה לחשב בראש כמה הם אמורים לקבל במשכורות החודש ואז לחזור על המשפט האחרון כדי להראות שהקשיבו,החלטתי ליסמוך על מי אם לא..המחשב!

כן כן...החיים שלי דיי בתחתית של התחתית..

אני יכולה להיות עם 100 אנשים באותו חדר אבל עדיין להרגיש לבד,להרגיש לבד מבחינה נפשית,לא פיזית.

פעם היה לי את הבן אדם הזה..החבר שלי.אבל הוא ניהיה די מוזר מאז שהתגייס והוא נהפך להיות אחת הבעיות שלי.

פעם הייתי בורחת אליו..ושוכחת מכל הבעיות שלי.אבל היום...הוא אחד מן הגדולות.

כפי שאפשר להבין..רע לי..כמו כולם אני תמיד צריכה מישהו שיציל אותי מהבור שנכנסתי אליו,מישהו לדבר איתו..אבל לי אין אחד כזה...הוא היה..ועכשיו הוא פגע בי...בגד בי...

באמת שהוא לא מבין מה שהוא עשה לי..אני מחייכת בכוח,צוחקת בכוח...אני רוצה רק לנשק אותו...אבל הבגידה הזאת מכה בי.

אני מנשקת אותו..אני אוהבת אותו..אבל בראש מדמיינת לי כל מיני דברים..מדמיינת לי שהכל מצוין עכשיו,שהוא עדיין לא התגייס...הוא עדיין קונה לי דברים סתם כי ככה בא לו..ואני נוגעת בשיער שלו..הארוך...אבל אז אני פותחת את העיינים וקולטת שהכל סתם זיכרונות טובים מהעבר שאני לא יודעת אם אי פעם ישובו.

וכן,אני אוכלת די הרבה "חרא" בגללו..כל היום טלפונים מהחברות האלה שלו.איומים..אני מישתדלת להיות איתו כי אני מקווה שהפעם הוא באמת לא יפגע בי..אבל אז שוב הוא עושה את זה..אחח..זה כל כך כואב..מתי הוא יהיה אותו אחד...מתי?!

אני לא בוכה,אין עוד דמעות אצלי...הלב שלי התקשה כימעט כמו שלו...השקרים,הבגידה,ההבטחות...הכל מכה בי.

אני לא חושבת שאי פעם אני אחזור להיות אותה אחת...של פעם...הוא רק לא מבין...שאני כל כך קרובה אל הסוף...הוא לא מבין...הוא מדבר איתי כאילו הכל רגיל..כל כך קיוויתי שיוכיח לי שהוא מיצטער ושזה לא יחזור על עצמו.קיוויתי שיעשה משהו...משהוו...אלוהים מה ביקשתי..שיתן לי להרגיש שהוא באמת מיצטער?!שהוא אוהב אותי?!זה כל כך קשה...?

אבל דיי מספיק לי כבר עם כל הכאב הזה...החלטתי!!!!!!בפעם הבאה שהוא נעלם לי,משקר לי,לא מקיים...או בקיצור מוכיח את ההפך..אני עוזבת!!!!הו אלוהים כמה שזה יהיה קשה..אבל הוא פשוט לא מעריך..אחרי 600 ניסיונות של פרידה שהוא ניסה להיפרד ממני..ההשפלות...ואלוהים..הבגידה!הוא פשוט לא מעריך את האהבה שלי אליו..להפך..הוא פשוט חושב שתמיד אני אהיה שם..בגלל שאני אוהבת אותו..הוא פשוט לא קולט מה שהוא עשה לי..

אני כל כך אוהבת אותו אלוהים...שרק יעשה משהו...שיוכיח שהוא יהיה בסדר עכשיו...טוב אני סתם מושכת את זה..הוא לא רוצה להיות איתי ורואים...בפעם האה שהוא יבקש ללכת...אני אתן לו..בלי להלחם..

הרי הוא אמר שהוא רוצה להיות לוחם בצבא..אבל איך הוא מצפה להצליח שם..אם להלחם עליי...הוא לא מנסה..

מיצטערת על החפירה..הייתי צריכה להוציא את זה...