יש בך כל כך הרבה פגיעות, אתה כל כך לא אני, אני כל כך לא אתה, בא לי להרוס אותך פשוט בשביל להרגיש איך זה להרוס משהו יפה, רק בשביל לראות את הפרצוף שלך יוצא לרגע מהבעת-הכוסית המתנשאת הרגילה שלו, בא לי לשפוך צבע על הסקיני השיקי והמגוהץ-תמידית שלך מאמריקן אפרל, בא לי לקחת את הכאפייה הקורבנית שלך ולחנוק אותך איתה, אני רוצה שתתכווץ, תתכווץ מפחד, תתכווץ כמו שאני מכווצת מפחד ממך

כשנשכב אני לא אתן לך לגעת בי, הרי אתה גם ככה בטח מסוג הבחורים שגומרים בלי לגעת או ללטף. אני אלבש את השמלה שאתה אוהב ואני אמרח את הלק שאתה אוהב, אני אפזר את השיער, אבל אתה לא תיגע בי, ואתה לא תאהב אותי, אף פעם לא

אתה תתכווץ

ואני אדרוס אותך