החיים שלי יפים!!
יש לי חבר מדהים
באמת מדהים!!
לא חסרים לי ספרים
המשפחה שלי מאושרת
אין בעיות כספיות
אני יוצאת לטיולים הרבה
וצבעתי תשיער...
(עוד אין תמונות)
חברים שלי תומכים ומצחיקים
ואני לא מפסיקה לעשות שטויות
אז למה בכל זאת רע לי??
למה כשאני חוזרת הבייתה אנהי עצובה
ואני לא מפסיקה לירצות לישון
גם כשאני רק היתעוררתי
ואני כל כך עייפה כל הזמן
ולא שאני לא ישנה
אני כן
אבל אני מרגישה כאילו לא ישנתי בכלל
אני כל הזמן חייה מפיהוק לפיהוק
מצרחה על חברה שלא עשתה כלום
לקריז על מורה נחמדה וגרימה לעוד מישו לשנוא אותי
מה עובר אלי???
החיים שלי מיסתדרים מעולה
ואפילו לא הייתי צריכה ללכת לפסיכופטית(פסיכולוגית) היום כי היא סוף סוף חולה
לכל רגע בחיים שלי יש תעסוקה
ואין לי רגע של שיעמום
אז למה אני בכל זאת מוצאת את עצמי בוהה בקירות
עצובה
בוכה
עצבנית
צועקת
או סתם פשוט לא מגיבה
משו דפוק בי???
מה לעזאזל הולך פה
מחר אני הולכת לירקוד(יששש)
למחרת אני יוצאת עם הגר ללארפ ערפדים
למחרת אני רואה סוף סוף את ויטלי שלי!!
ואז יהיה לי יום של סתלבט

