Bad woman Place

אני יושבת פה דקות מספר

מחכה שיצוץ הרעיון

זה שידליק בי את האש

ואחזור לכתוב

אני יושבת פה מתבודדת מהעולם

מנסה ליכתוב כמו פעם

לכתוב מהלב באמת

לכתוב על החיים

אז למה לאנה כולם נאלמים

ומתי הרכבת תגיע לקהיר?

ואיך זה שלכולם פנים דומות?

יושבת ומקשיבה למשינה

אולי זה ידליק משהו

וזה לא עובד

והחתך על היד למה הו עוזר?

לא הוא לא

הוא סתם שם צועק צעקה אילמת

אני הכאבתי ועשיתי את זה ביגללך

ולפעמים אני אנה של משינה

למה כולם את אנה עוזבים
למה לאנה כולם נעלמים
אנה לא, לא מציאותית

ולפעמים גם אותי ההזיות חוטפות

והבדידות משפיע על המוח ועל המציאות

בחדר הסגור בדידות מקיר לקיר
ואם אצא החוצה המצב רק יחמיר
אז אני שומע צליל מאוד מוכר
מגיע מלמטה רחוק מהכיכר
ובסופו של דבר כולנו אותו הדבר

וברחוב מי שם לב?

כולנו אותו הדבר אנשים רחוקים מסתייגים מלהכיר

מלהיות נחמדים או אפילו ליצור קשר עם מישהו

אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
אהובתי, שאלתי כבר את כל הנוודים
שעוברים ורואים דרך כל הנשמות
זה קשה, הם אומרים, לכולם פנים דומות
אז אני יושבת פה ולא יצא לי כלום

רק עוד משפט מיתארך לסיפור שלא ניגמר

ואם ארצה אמשיך אותו לעד

ולמה לי לעשות זאת

הרי לא לי ולא לך

הקץ הוא לא הסוף

והסוף תמיד מגיע

לילה טוב