כן כן אני יפה
ואני לא אוהבת להודות בזה כי אני מרגישה מיתנסאת או מיתלהאבת אבל אני יפה
וזה טוב לי=]
אני לא יודעת עם אחרים חושבים ככה אבל לא איכפת לי
כי בעיניי אני יפה!!
תמיד אבל תמיד שנאתי את אלה שאוהבים את עצמם(אחותי הגדולה)
שמיסתכלים עם עצמם במראה בלי להרגיש בחילה כמו שאני הרגשתי שיכולים לעמוד מול מראה וליבחון את עצמם במשך זמן ממושך בלי לבקר את עצמם על כל סמטימטר וסנטימטר כמנו שאני הייתי עושה
ושנאתי את זה כל כך מסיבה אחת
קינאתי בהם
על השלמות הזו(שלמות מתוך שלם)
היכולת הזו שהייתה להם ולא לי
לאהוב את עצמם להשלים עם עצמם להרגיש שלמים עם הגוף שלהם כמו שהוא
קינאת בצורה מטורפת באנשים האלה
אחח וכמה שנאתי אותם
והיום אני מיסתכלת על עצמי ורואה אותם
איך שאני יוצאת מהמיקלחת וסוגרת את דלת חדרי
כבר לא בודקת פעמיים עם יש מישהו בחלון כי אני יודעת שאין(אי אפשר להגיע לחלון הזה)
מפשילה את המגבת ופשוט מיסתכלת
מעריצה, נהנת, אוהבת את הגוף שלי!!
כמו שהוא
עם יתר השומן בירחיים ובתחת(שלמדתי לאהוב ולחשוב שזה סקסי למדי)
עם השרירים המפותחים מידי ברגליים (שמתאימים את עצמם לירחיים)
עם החזה הקטן שלי והצלעות הבולטות שלי
אני אוהבת את הגוף שלי
ואני יכולה לעמוד וליבחון אותו כגוף שלם ולא כחלקים טובים ורעים כמו שהייתי עושה פעם
ואני מסוגלת לעמוד ככה עד שאמא צועקת לי לבוא לאכול.
ואני לא מודה לאלוהים , ולא לחברות , ולא לחברים, ולא למישו אחד מסויים מאוד(ששמו לא יאמר פה בשנית) שכאילו ביזכותם למדתי לאהוב את עצמי ואת הגוף שלי
אני מודה רק לי!!
על שהצלחתי לתקן את מה שיכולתי(השומנים בבטן שהורדתי)
על שהשלמתי עם מה שלא הולך להישתנות(התחת הבולט מלידה ומידת החזה הקטנה גנטית)
וגם עם מה שאני יכולה לשנות אבל לא בא לי להשקיע בזה(השומנים בירחיים ובתחת)
בקיצור
אני יפה!!
אני יודעת את זה
ואני באמת ובתמים חושבת ככה
ואני לא מיתביישת בגוף שלי יותר
וזו הרגשה מדהימה!!!
אחרי שנים של שנאה עצמית
זה פשוט מרגיש כל כך טיבעי אמיתי וטוב פשוט טוב
=]
ואני מאחלת את זה לכולם!!!
זהו פה ניגמרה החפירה הזו
להית'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
maru the sexy bitch!
