היא חשבה שהכל אותו דבר,

אתה יודע שיש רק עוד חודש נכון?
אתה יודע שזה עוד פעם עבר לי נורא מהר?
מזאת אומרת לא להתחיל לבכות?
אתה לא יכול לבקש ממני דבר כזה,
קשה לי אז אני בוכה.
אני יודעת. אני יודעת שאתה צריך שאני אהיה חזקה בשבילך.
כי אני מכירה אותך, אני יודעת בדיוק מה אתה חושב.
מוזר לי ככה, אתה יודע?
בלעדיך.
ממש מוזר.
ושוב פעם אני לא אבוא לאזכרה, ויום אחרי אני אסע לבית העלמין לבד.
אתה יודע שאני לא יכולה לראות את ההורים בוכים, זה קשה לי מידי.
אתה יודע, לא חשבתי שאני אוכל לתפוס את התפקיד שלך בתור אחות גדולה.
אבל אני חושבת שהולך לי דיי טוב.
אל תצפה ליותר מידיי, אבל הולך לי לא רע.
אתה יודע, היה לי חבר עד לא מזמן, ושנפרדנו, כל כך חיפשתי את השיחה הזאת איתך.
שתזרוק לי איזה "אמרתי לך" ואז תיקח אותי לבית קפה ותגיד לי כמה חרא הוא היה, וכמה הייתי טובה בישבילו.
הייתי צריכה את השיחה הזאת.
אני אוהבת אותך אתה יודע?
אני תמיד אוהב.
רק חבל לי שלא אמרתי לך את זה יותר שהיית בחיים.
אתה יודע? אני כל הזמן שואלת אם אתה יודע, ובעצם אתה לא יודע.
אתה לא כי אתה מת.
אתה כבר לא באמת פה, ולא באמת תחזור,
ועכשיו, קצת לפני האזכרה שלך אני מרגישה שאתה מת לי שוב.

- אם יום אחד אני יצטרך לכתוב לך את כל זה באמת, יכאב לי כ"כ יכאב לי,

אלוהים שמור לי עליו, שהמכתב הזה לא יתממש באמת. -