בכל גאון יש שמץ של שיגעון!
אז מה שאני דפוקה? זה מידבקd[-_-]b |
| 1/2008
חן מחליטה למות.
אני לא זוכרת מתי זה היה
אולי בשביתה ואולי בקיץ
אבל רציתי למות
לקחתי כמה קודקס כמה נוסידקס וקצת אקמול
והלכתי לישון.
לפנות בוקר תקפו אותי כאבים חדים בבטן
כאב לי..
התפתלתי..והמשכתי לישון.
בבוקר קמתי..
כאובה
אבל קמתי..
זה היה ניסיון מתקדם
כבר עשיתי דברים כאלה פעם
כאילו שיצר האובדניות חי בתוכי ומחכה לרגע מתאים להתפרץ
שנה שעברה עשיתי משהו שלא התאים לי
חתכתי את העור
נשארו לי צלקות שאחרי מקלחת כשהעור נקי וצחור הם ממש בולטות..כאילו חרטתי בתוך עצמי
אני אוהבת אותן..הם מזכירות לי את כל מה שעברתי ואני מקווה שהם לא ייעלמו לעולם.
אבל שוב, הם לא ממש היו בקטע של לרצוח אותי.
עכשיו אני כבר בי''ב
ואפילו בת 18..
עדיין עם העצב הזה שזורם בתוכי
מנסה לחשוב מה יגרום לי להעריך כל רגע טיפה יותר
מה יגרום לי להוציא את כל האני החוצה ולא לשקוע בדכאונות פנימה
מה יגרום לי לחייך..
ואני באמת מחייכת, לפעמים
ומרגישה מאושרת
אבל זה מתפוצץ לי בפנים
לפחות פעמיים ביום
לפעמים אני חושבת שאם אני יפגוש בחור מדהים ונתאהב והכל יהיה טוב ומקסים
אני אהיה מאושרת..
ואולי הוא לא יהיה מניאק לשם שינוי..
ונזדיין..
והוא לא יזרוק אותי אחרי זה
ונחיה באושר ואושר[סורי אין תקציב לע' כרגע] עם עצם היום הבא=]
כן כן..כי חוץ ממחר אני לא יכולה לחשוב רחוק מידי..
אבל לא.
הבנזונה המדהים לא צץ
ואני לבד..
פוגשת מניאקים מידי פעם
כבר כמה שנים שיש לי סטוץ חורפי עם מישהו
אנחנו ביחד לילה שלם..
מתנחמים אחד בשניה בין כל הקרירות הזאת
ולא מתראים שוב..
הענין נשבר בחורף הזה..כשהמשכתי עם הבחור..אבל זה היה מיותר לגמריי.
אבל זה מה שרציתי בחורף הזה, lover i don't have to love
אז באמת לא אהבתי אותו..
אני במריבה עם כמה בנות מהשכבה
ואני לא יודעת עד כמה זה מטריד אותי..
אבל הייתי רוצה להתרחק מכל התת רמה הזו
להכיר אנשים בוגרים יותר לדבר איתם אל תוך הלילה
ולשתוק, ולבהות, ולבנות ולחיות..
אני בונה חומות שלא מתמוטטות
ומתפוררת בתוך עצמי
ולפעמים אומרת שזה נחמד..להיות רק אני..אני שלא קיימת באף אחד
אבל זה לא..זה לא כזה נחמד
להיות מישהי שלא קשורה לאף אחד.
עם כל העצב השמחה והיגון..
צר לי לבשר לעצמי
שבשלב זה. זה טיפה יותר ממוזרה\מיוחדת
זה לא קשורה לעולם..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
