***
אם היה לי עוד שבוע לחיות הייתי נוסעת לחו"ל לכל האיזורים שרציתי לבקר בהם
ומבלה בכל המקומות שרציתי לעשות בהם דברים.
***
אם היה לי עוד שנה הייתי הולכת ללמוד משחק ושירה ומשחקת בהצגות ומחזות זמר.
***
אם היה לי עוד רגע אחד לחיות, הייתי בוחרת למות מתחת לאור הירח, שמתחבא לו בין העצים..
זה שכולם יודעים שהוא שם תמיד יהיה. תמיד יחזור למחרת בערב.. לא משנה מה.
בחושך של הלילה, בשקט של השלווה.. של האי שליטה.. בידיעה שלא משנה מה נעשה אנחנו חסרי שליטה ברגע הזה בדיוק
ואין מה לעשות.. רק להיות. בהווה, בלי לדאוג לעתיד ולחשוב על העבר.. רק היום. רק הרגע.
אם הייתי עושה את אחד הדברים האלו,
הייתי נהפכת להיות האדם שכיוונתי להיות בגיל שלי..
במקום רק לחלום על זה עכשיו כרגע.
אני נאחזת בכעס הזה, בטירוף הזה שמעוור אותי.. עד שהכאבי בטן חוזרים
משוכנעת שאני צודקת.. שוכחת להיות חכמה.
שוכחת שכולם פועלים מפחד, מפגיעות והעבר שלהם.. הכל דרך העיניים הקטנות שלהם.
שוכחת שגם אני בנאדם כמו כולם..וגם אני אנושית
אבל יש לי את התובנה של להיות אחרי כל זה, מעבר לזה..
מעבר לקטנוניות ולשמירת טינה, מעבר לנקמות והמריבות, מעבר לתחרויות ונצחונות...
אני רק נכשלת בחלק של העשייה.
אני רוצה להשתחרר מכל זה.. לממש את הפוטנציאל ברעיון שקראתי.. אני רוצה להיות מעל כולם ולהרגיש בדיוק כמו כולם.
להרגיש טוב. להיות בשקט עם עצמי והעולם..
וזה עובד כשאני במצברוח טוב.. אבל הכל עובד לכולם כשהם במצברוח טוב.
איך מנצחים את רגע החולשה, העצבים, הכעס, איך שמים את האגו רגע בצד ומתמקדים בדברים החשובים באמת?
אני לא רוצה לעבוד על זה.. אני רוצה להיות שם.
אני רוצה להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות..
אני לא רוצה להגיע לגיל 30 ולהשאר ילדה עם חלומות...
הגיע הזמן לשינוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
