אני פשוט תקועה. בינה ובינהבין זה ובין חלק בחיים שלי שיש לי בעיות איתו
לבין חלק שחשבתי שאמור להיות נייטלי
והכל התערבב ומכאיב לי במוח
נמאס לי לשלוט בהכל.. אני גם ככה לא מצליחה.
ואני לא יכולה לא לשלוט, לא לדעת מה אני עושה, לא לעשות את הכל כמו שאני רוצה ואיך שאני רוצה וכמה שאני רוצה
ואם אני רוצה בכלל.
אני רוצה להתנחם, ואני מפחדת להיות חסרת אונים. חסרת כוח להחליט.
אני מוצאת את עצמי עייפה מלהלחם מלחמות מתישות,
ועייפה מכדי להכנע בפני אנשים שמורידים מערכי. שמרשים לעצמם להתנהג אליי כמו שהם מתנהגים.
אז אני תקועה באמצע. לא מסוגלת כבר לצעוק לא, ולא יכולה להגיד מה אני באמת חושבת
אז הכל מתיש א ותי. הכל תקוע בפנים והורס אותי.
המיגרנה הזו כ"כ חזקה.. כבר כ"כ הרבה זמן. והאי שינה.. גומר אותי. לגמרי.
איך איך שוב הגעתי למצב שאיבדתי שליטה על החיים שלי,
שכואב לי במקומות חיוניים ואני לא מסוגלת להתמודד עם אחרים ורוצה לברוח
שוב ושוב ושוב.
זה מקום רע. אבל אני לא יודעת אם לברוח זה הפתרון כל הזמן...