ולילה עובר
ואני כ"כ עייפה בין לבין
שאין כבר בין לבין
הכל מעורבב
והיא בראש שלי
והיא כ"כ יפה
ולילה עובר
ונהניתי לדבר עם ההיא
ומה עם ההיא?
וחלמתי על ההיא
ושוב עבודה
ואני בועטת את עצמי מהמיטה
ואולי היום אני אגיד שאני חולה?
ומה יהיה כשבאמת אהיה חולה?
והיום אני חולה.
והיא בראש שלי
ואני חושבת שאני עדיין רוצה את ההיא.
ואולי כולן שוליות
ואולי אני באמת רוצה את כולן
כל אחת בדרך שלה, במקום שלה
אצלי, שלי, לידי
מה זה משנה,
אני כ"כ עייפה
ושוב נגמר היום
ואני מחייכת ומקבלת מחמאה
איפה אני? צריכה לחזור הביתה
ומה מחכה לי בבית?
עייפות.
וקשה לי על הכביש
אני מפחדת
וכולם צופרים וחותכים
רוצחים בפוטנציה על הכביש
מעניין אם יקרה לי משהו.. אם זה יזיז לה.. לה..
מעניין אם ההיא זוכרת את שמי.
חזרתי לדבר איתה כל הלילה.. התגעגעתי אליה?
ושוב קמה, ושוב עבודה.
ושוב עייפה.. מחזיקה את עצמי לא להרדם בדרך
בלילה, בבוקר, בצהריים.
איפה אני?
ומה מחכה לי מחר?
הכל אותו הדבר.
המיטה קוראת לי.
היא תמיד קוראת לי.
ותמיד אני עייפה.
ותמיד שחוקה.
ותמיד אוהבת. ותמיד רוצה.
ועוד יום עובר..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
