אני לא מסכנה.
אני מפסיקה לרחם על עצמי.
צריכה גם להפסיק לנתח.. כל הזמן למצוא משמעות אמיתית ונסתרת
בתוך כל הדברים הפשוטים.
"למדתי שחלומות גוזלים את מקומן של מחשבות אמיתיות"
הכל בסדר... ובאמת הכל בסדר.
לא לחזור לעבר.. הכל פג תוקף וצריך לזרוק את זה..
על בסיס קבוע. פשוט לזרוק. מספיק לאגור
מספיק לאגור כעסים שמגיעים מכמיהה לקבלה
הקבלה חייבת להיות עצמית.
ההרגשה הטובה באה מבפנים
צריכה להרגיש טוב עם עצמי..
המחמאות צריכות להיות פה קבוע..
לא סטטי. אני יודעת כמה אני שווה..
אני צריכה להנות מהדרך.. להפסיק להחמיר עם עצמי
זה לא העיקר להגיע לשם.. צריך להנות.
להיות שלווה עם עצמי גם בדרך..
העבודה העצמית לא צריכה לבוא ממקום כועס.
אלא מקבלה עצמית ולדעת שצריך שיהיה טוב יותר..
אבל בינתיים הכל בסדר.
היה לי את הסופ"ש הכי כיפי שהיה לי אי פעם.
פשוט דברים שהייתי ממש צריכה לזכור..