I forgive myself for not fitting in, And blame the world for the lack of clarity

אני רוצה ללמוד ואני רוצה להעז, אני רוצה לגעת לטעום למשש

את כל החבילה, אני רוצה להיות למודת ניסיון, אפילו אם הוא לא יהיה טוב..

אני לא מוכנה למשהו רציני.. רציני נורא.

אני רוצה להתנסות בעוד כ"כ הרבה דברים...

אני רוצה לבלוע את כל העולם.

כמו השירה שלי, אני רוצה להגיע להכי גבוה שרק אפשר..

לעננים, לשמיים, אני רוצה לצרוח לבכות ולצחוק הכי חזק שרק יכול להיות..

ונמאס לי לפחד. אני רוצה לעשות ולא לדבר כזה הרבה...

אני מפחדת.

שהזמן מתבזבז לי.. ושאני ממילא אחת שלא מסופקת מכלום.

אז מה, אף פעם לא יהיה לי באמת טוב לא משנה מה אשיג?