יום השואה.
לא נשכח את האנשים שעל בשרם חוו את הזוועה.
There are some more reasons why I did not talk about the holocaust for a long long time. I remember shortly after the liberation, in 1945, I went back to my hometown, Grabow, to see if maybe some of my family survived and had made their way back home. Grabow is a very small Polish town and everybody knew each other. When I came back to Grabow, I was greeted by some of my non-Jewish neighbors with a surprised look, and sometimes with remarks such as, "Why did you come back? We thought all the Jews were dead."
(Cwi Jakubowich )
_______
אז סופית *יש לי משקפי ראיה למרחק*.. זה מוזר כזה..
כואב לי הראש ואני רוצה לישון כל הזמן O___O
אבל היום אשכרה ראיתי את מה שכתוב על הלוח במקום לשגע את האנשים מסביבי כדי שיקריאו לי כי אני עיוורת לגמרי..
טוב..
אמרו שיקח לעיניים שלי שבועיים להתרגל.
היום היינו בטקס או משהו ליום השואה.. המסכת לדעתי הייתה לא ממש טובה..
היה ממש מעצבן שהם לא השקיעו במוזיקה וברעיון של הסצנות, אבל השחקנים היו בסדר ( :
(למעט אלו כמובן, שהתגרדו בפתאומיות לאחר שנפלו ומתו XD)
פתאום תפסתי את אחת המורות מסתכלת עליי כאילו הרגתי מישהו אז השתלטתי על הגיחוך D:: *הו הדרמה* אבל בגדול היה סבבה.
בזכות הדבר הזה למדנו רק את השעתיים הראשונות - תנ"ך
שתי תמונות שלי. עכשיו תדמיינו את זה עם משקפיים O_O מוזר ...
^___^ goodbye people
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
