% The Real Life %

אממ'...

בואו נגיד שאחרי הפוסט הקודם הפוסט הזה לא יפתיע במיוחד :/

- נפרדנו -

'זתומרת..הוא נפרד................

זה קשה, זה כואב וזה מאכזב!

חשבתי שאולי סוף סוף מצאתי ת'אחד..,

אבל לאדעת..כנראה טעיתי :/

אני לא הולכת להגיד שאני שונאת אותו עכשיו...,

כי אני -הכי- לא..

אני רק אוהבת אותו יותר,

אוהבת אותו כי הוא לא שלי.

אני לא יודעת מתי זה יפסיק - אם בכלל . :/

והכי כואב?

שזה קרה במסנג'ר.

ב מ ס נ ג' ר !

יומיים אחרי שזה קרה הוא היה צריך לבוא אלי לסופ"ש.

הוא לא היה יכול לחכות עם החרא הזה עוד -יומיים- כדי לעשות את זה לפחות בצורה נורמלית?!

אני אומרת לכולם שאני בסדר, שזה כבר לא נורא...,

אבל הם רואים עלי שאני לא בסדר ושזה כן נורא.

כי ככה זה.

וכמה שאני מנסה לצאת מזה ולא להיכנס לדיכאון כל היום?

אני לא מצליחה,

זה משתלט עלי וזה הורג אותי.

וכאילו זהו.....נפרדנו אז גם לא מדברים.

למרות שאמרנו שאנחנו נשמור על קשר וששומדבר לא ישתנה?

השתנה מאוד.

הוא כנראה לא רוצה לדבר, ככה הוא מראה לי לפחות..ואני כן רוצה..

אז אני כותבת לו...לרוב הוא גם בכלל לא עונה,

אבל כשהוא עונה אז זה יבש, עצבני ואחרי שתי דקות של שיחה תמיד מישהו אומר "טוב" ותוקע ת'שיחה.

ודוגרי?? נמאס לי לרדוף אחריו.

הוא לא רוצה לדבר - לא צריך.

הוא ממש לא עושה לי טובות!

הוא אמר לי שהוא עוד אוהב אותי,

אבל לי נראה שהוא כבר שכח............

אני לא שכחתי.

הוא יוצא, מבלה, נהנה...

ולי אין מצברוח כל היום.

אומרים לי "תצאי זה ישפר לך ת'מצברוח"..

ואם בסוף אני יוצאת?..אני יושבת לבד בצד וקוראת ת'הודעות השמורות שכתוב "אני אוהב אותך 3>"

אני לא מפסיקה להסתכל על תמונות שלנו ואני לא מפסיקה להיזכר בכל הרגעים היפים שהיו לנו ביחד,

אני לא מורידה לרגע ת'שרשרת שהוא קנה לי!!

אני פאקינג ישנה עם הדובי שהוא קנה לי! .. חח

כתבתי ת'פוסט באיחור של יומיים..

אבל לא אכפת לי,

עד עכשיו לא היה לי כח ומצברוח לעדכן...

היום יום חמישי?..

נפרדנו בשלישי...

היינו חודש ויומיים ביחד...

חודש מדהים - שאני בחיים לא אשכח !

בחיים..., ואתם יכולים לסמוך על זה.

* אני אוהבת אותך דני, ואני אמשיך לאהוב אותך לנצח *

חפרתי ביי. 3/>