אני שונאת את עצמי.
שונאת את עצמי שנתתי שזה יקרה שוב.
שונאת את עצמי על זה שנתתי לו לגעת בי, לנשק אותי.
אני מטומטמת,
אני מפגרת,
אני טיפשה !
אוף .. אני פשוט שונאת את עצמי .... ואני אכתוב את זה עוד ועוד ועוד עד שאני אפנים ואבין כמה שאני מ-ט-ו-מ-ט-מ-ת ,
וכמה שאני מזיקה לעצמי !
לא רוצה לדבר איתו,
לא רוצה לראות אותו,
לא רוצה לחשוב עליו יותר,
לא רוצה להיזכר בכל הדברים שהיו לנו ביחד,
פשוט לא !
אני צריכה מישהו חדש.
מישהו שיאהב אותי באמת,
שלא ישחק בי,
מישהו שבאמת יהיה לו אכפת ממני !
אבל מי ?
אוווווווווף !
אני כבר משתגעת..
אני לא יכולה להמשיך ככה.
פשוט קשה לי !
יותר מידי קשה..
זה יותר מידי בשבילי ..
פשוט בא לי לבכות .. כבר יש לי דמעות בעיניים..
אני שונאת את עצמייייייייייייי !
שונאת את הטמטום שלי !
פשוט שונאת הכל בי !
אפילו לחברות שלי נמאס לשמוע מהבעיות שלי..
ותכל'ס ? צודקות !!
מי אני שאפיל עליהן ככה את הצרות שלי משומקום !?
אני אף אחת !
סתם ילדה,
שאפילו להורים שלה נמאס ממנה.
קשה לי.
קשה לי, קשה לי, קשה לי !!!!!
אני לא יכולה ככה יותר !
די, חלאס, אני מתחרפנת ..
בכלל כל התקופה הזאת ..
מצבי רוח לא מובנים,
בכי בלי כל סיבה..
פשוט גיל התבגרות מ ח ו ר ב ן !
אני מגעילה לחברות הכי טובות שלי,
אני נפגעת מכל דבר קטן,
מתעצבנת מכל דבר,
בוכה..
מה קורה לי ?
אז זהו .. הוצאתי הכל ...
עכשיו נשאר רק השלב של הבכי,
שעומד להתפרץ החוצה ,
שאותו אני יעשה בחושך, לבד, מתחת לשמיכה..
בלי שאף אחד ישמע.
בלי שאף אחד ידע.
אני כל כך מחכה לדפים האלה שאני אכתוב רק דברים טובים ..
בלי כל מיני מכשולים מחורבנים בדרך שיהרסו לי הכל.
ומיצידי שכווולם ידעו מה יש לי ...
לא אכפת לי שירחמו עלי .. לפחות אולי ככה יתנו לי יחס .. כי זה מה שאני צריכה ... קצת יחס ...
אני חייבת ...
דבר אחרון ..
לירון , הדר ...
אני מצטערת.
פשוט מצטערת.
אני יודעת שאתן שונאות אותי עכשיו ,
ואני מבינה אתכן.
אנ'לא יודעת למה ...
אבל תמיד יוצא שאני מוציאה עליכן הכל ... אולי כנראה כי אנחנו כל הזמן ביחד ..
אני לא יודעת..
אתן עושות הכל בשביל לעזור לי,
לתמוך בי ...
ואני רק יורקת לכן בפרצוף ומתעצבנת ..
אז רק רציתי שתדעו שאני הכי מצטערת בעולם ..
ואני מבטיחה שאני אנסה להשתנות ..
מבטיחה !!
אני אוהבת אתכן הכי בעולם ..
אתן הכי חשובות לי !
אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייכן ..
אני מצטערת.
בבקשה תסלחו לי.