"הייתי צריכה קצת הפסקה

לא באמת תכננתי לברוח"

"זו הייתה ההפסקה הכי מפחידה שהייתה לי"

"מצאתי את עצמי עוברת דברים וחושבת איך לספר לך על זה..

אפילו כתבתי פתקים"

"לא ידעתי איך לתקן את זה וזה לא הניח לי"

"לפני הסמינר עברנו איזו שהיא נקודת מפנה מאד קשה

מבחינה רגשית, והרגשתי שאנחנו לא באמת שם אחת בשביל השנייה

ושכל אחת בתחרות על הצומי..

זה הציף אותי ממש..

ופתאום אני קולטת שאני באשכרה מערכת יחסים,

שאולי היא יותר "גרועה" ממערכת יחסים רומנטית-מינית"

"כי היא תלותית ונרקיסיסטית?"

"הייתי בוחרת מילים אחרות, אבל על אותו עקרון"

"אוקי..

והענשת אותי? הגנת על עצמך?

בזה שגם סרבת לענות?"

"הייתי צריכה קצת לחפש את עצמי לבד,

לא שמצאתי עדיין..

קצת להבין מה הולך עם ברבר..

לפני שאני מבינה מה הולך עם אורן וברבר..

לא יודעת מה עשיתי..איך לקרוא לזה..

הרגשתי שמישהי מאיתנו צריכה לעשות לזה ריסטרט"

"פשוט חרפן אותי שלא הבנתי מה קורה, ועל מה זה יושב

גם אם היית אומרת לי שאת לא רוצה לדבר תקופה הייתי

מכבדת את זה..

אבל לא הבנתי"

"ידעתי שאם אני אכריז 'הפסקה'-

לא אני ולא את היינו עומדות בזה..

הייתי צריכה להפעיל את האגו קצת..

ואז להרגיע אותו,

ואז לחשוב...

אולי אנחנו לא מבינות כמה אהבה יש בקשר הזה..

וחשבתי שאולי כדי לאסוף את החתיכות האלו ולחבר אותן

למשהו יותר בעל גבולות והגדרות

למשהו בטוח."

"מה זה אומר?"

"אני לא יודעת. נראה לי משהו שצריך לחשוב עליו ביחד..

'צריכות לדבר על היחסים בנינו' כזה

זה לא משנה איך אנחנו עם אחרות..

אני מצידי, צריכה את המערכת יחסים הזו בריאה

בעיקר בגלל האהבה שיש בה

והמובן מאליו שהוא מדהים כמה הוא לא מובן מאליו"

"את מרגישה שאני הבאתי אליה הרבה מהחולי?"

"שתינו, כל אחת פנתה לכל מיני סמטאות שונות וכעסנו על זה,

כמו לשבור את הלב, כל פעם קצת..

ובמקום לעצור ולפתוח וויז ולהבין איפה הדרכים שלנו גם נפגשות..

פשוט ניסינו לחזור אחורה,

לתלות, לקנא,לכעוס..

כל אחת ואיך שהיא מביעה אובססיה"

"אני הרגשתי הרבה אשמחה, וריכוז בעצמי שבא על חשבונך.

ידעתי שזה היה הטריגר שהציף את ההפסקה הזו אז בסמינר.

את תמיד נתפסת כחזקה יותר, בדרכך שלך,

בדרך שלך במערכות יחסים כאקטיבית.

אני הייתי הקורבנית התלותית..

והרגשתי שמילא אני קורבנית תלותית וכמו גוזל- גוזלת ממך

את כל האנרגיה, אין לי ממש ערך מוסף להעשיר אותך,

שאני מעכבת אותך,שאני נטל, שאני לא מחזירה כלום.

אני עד עכשיו עם התחשובות האלו, וזה קורה לי בכפייתיות,

ואיתך זה היה המראה לפנים.

ובאמת חשבתי הרבה בחודשים האלה, מה אני כבר נותנת לה.

כל הזמן ישב עליי."

"שתינו מאד קיצוניות בדרך שלנו. אני לא חושבת שהקיצון

הזה טוב לי או לך.. אני מאד רוצה שאנחנו נקח את מי שאנחנו ביחד

ונהפוך את זה למשהו טוב, אני רוצה שהחוכמה שלך תתעלה מעל התלות,

ולא התלות תשמש בחוכמה שלך לטובתה...

אני רוצה ליצור לעצמי מקום שאני אוכל גם לבכות בו, בלי לפחד להפגע..

אני מאד רוצה שנקח את כל האהבה שיש בקשר הזה..

ופשוט נפיק ממנה משהו טוב..

אני יודעת שזה לא קשר שהוא סתם חברות טובות..

זה מורכב ועברנו דברים ואהבה הזו צמחה מלמטה

והגיעה לעוצמות לא ברורות שלא נרשמו באף ספר"

"לכן אני לא ממש יודעת איך להתנהל עם זה. לעשות הגדרות שישמרו עלינו?"

"אולי הקוויריות הזו היא שקר אחד גדול. וכן..אנחנו צריכות מתחם.

כי מה זה לעזאזל?! מה זה הקשר הזה?

אני לא שוכבת איתך אבל זה יותר רגשי ממערכת יחסים רומנטית"

"ואני מקנאה בכל דבר סביבך"

"אני לא חיה איתך אבל עדיין יש פה עוצמות אהבה מפגרות"

"אז צריך לחשוב,

או לתת לדברים לשקוע ולדבר ולהתחבר ואז להבין שוב מה יותר טוב ומה פחות

כי לא קשה להניח על זה את האצבע"

"כן...אני עדיין לא ממש מבינה מה יכול לקרות בפועל..

בואי נחשוב על זה , אבל לא מה ברבר רוצה או מה אורן רוצה...

אלא בקטע של מה אורן וברבר ביחד יכולות להפיק מזה.

אני מאד מתגעגעת אלייך.

ולא ישנתי כל הלילה אז אני אשאיר את זה ככה ואנחנו נדבר על זה אחר כך"

"בסדר ברבר, אני מאוד מתרגשת לדבר איתך. ממש.

תשני טוב"

ברבר.