maybe it's me and maybe it's an illusion

עוד יומיים

הבגרות האחרונה

וסיימנו יא'

עוד שניה וזה "שלום כיתה (י)ב"

אבל למרבה הפלא

שום לחץ לא ירד

ושום חופש לא מורגש

עכשיו יש עבודה

לצד ההכנות לטקס סופשנה

ואחרי זה טיול עם האמריקאים והמשלחת בארץ

ויומיים אחרי- פולין

ולצד כל זה

צריך גם לחשוב על המחנה בקיץ..

כמה הבחנות שהגעתי אליהן

(הייתי חייבת חח)

אוקיי, קודם כל

רכבת:

לא משנה איפה תעמוד על הרציף

הרכבת תעצר

והדלתות יהיו כמה מטרים ממך..

עוד דבר,

לא משנה איפה תשב ברכבת

כשתצא

תצטרך ללכת עד ליציאה..

עכשיו כמה הבחנות מהעבודה

(אני עובדת בסוג של טלמרקטינג ואני מציגה את עצמי בתור נציגת חוג השמש של רשת מלונות ישרוטל ומאמתת פרטים של לקוחות)

אז קודם כל,

כשאני מציגה את עצמי,

הרבה אנשים נשמעים נלהבים

כאילו אני באה להציע להם איזה דיל מטורף

ואז מתבאסים כשאני אומרת שאני רק רוצה לאמת נתונים

עוד דבר,

כשאני מגיעה לחלק של אימות תאריכי לידה

זה נורא מפתיע חלק מהאנשים שאני יודעת פרטים כאלה

כאילו זה שאני יודעת ת"ז, טלפון וכאלה

זה בקטנה..