אתמול סוף-סוף למדתי את השמות הנכונים:
"שוט - קיימים סוגי שוטים שונים שנבדלים בצורתם ובתחושה לה הם גורמים. המשותף לכולם הוא היותם מורכבים מחומר גמיש המחובר לידית קשיחה. כאשר מניעים אותם במהירות, הזנבות הגמישים עוברים את מחסום הקול (בהצלפה) ומשמיעים שריקה אופיינית ומרתיעה. השוט משמש להענשה או עינוי בסשן BDSM.
- בולוויפ bullwhip שוט רגיל בעל זנב אחד, לרוב עשוי עור.
- פלוגר (FLOGGER)/שוט זנבות/חתול בעל 9 זנבות/מרטינֶה (martinet)/סקורג' scourge - הוא אמצעי הצלפה המורכב מידית אליה מחוברות מספר רצועות רכות, מעור למשל, ושימש במקור את חיל הים הבריטי להענשה קיצונית (נקרא שם "הבת של רב החובל").
- קרופ CROP הוא שוט קצר העשוי מקל גמיש עטוף בד או עור ובקצהו ריבוע עור.
- דרסג' (dressage) ארוך מהקרופ ומשמש לאילוף.
- קיין CANE מקל גמיש עשוי לרוב מנצרים.
- פאדל PADDLE הוא פיסת עץ רחבה דמוית קצה משוט, המשמשת לספנקינג.
- רישעון/תותחת רצועת עור צרה או רחבה המחוברת לידית להצלפה על הישבן.
- פאלאקה FALAKA או באסטינדו BASTINADO הוא מכשיר לקשירת רגליים לשם הצלפה בכפותיהם.
- Wrapping עטיפה – כאשר קצות הזנב/ות של השוט עוטפים את גוף/איבר הכנוע. עטיפה מעניקה כאב לא נעים/מגרה ומשאירה סימנים."
-
מתוך ויקיפדיה, הערך "BDSM"
ובכלל החבר'ה מפורום בדסמ, בו לא ביקרתי מזה זמן רב, מצחיקימים.
לא רק שהחתולה שלי מרושעת, בריונית, קנאית ומניפולטיבית, אתמול היא נשכבה לידי, שמה יד על הרגל שלי והסתכלה עליי במבט של "אז מה..את באה לפה הרבה?"
אמא מלעיטה אותי בפרטי מידע חיוניים:
<צופה בטלויזיה, אני ליד המחשב> ליאור, יש מישהי עם תספורת כמו שלך!
אני ממליצה על tom sawyer של rush, כי עדיין יש שירים שנכנסים לחיים בעוצמה פתאומית, מפעילים את הזרמים האורגזמיים לאורך הגב, שנעשו כבר קצת ישנים מרוב שימוש.
ביום חמישי נסעתי לקיבוץ מסילות, הידוע יותר בשמו "חור", כדי לבדוק מקום לשירות לאומי. ברגע שירדתי מהאוטובוס (וחום של
מטורף תקף אותי, כל הכבוד לכדור הארץ) השקט שרר, וכשכבר ראיתי אנשים מדי פעם הם הסתכלו עליי במבט של:"מי את? מה את? מה לעזאזל את עושה בתוך הקיבוץ? את משוגעת??
run for your life!"
הפרו נגמר עוד משהו כמו 24 שעות זה אומר שכל הטיוטות יתפרסמו וחבל. יש לי בצד 3 רשימות גלויות. מה שאתן לא יודעות זה שיש לי עוד 13 רשימות לא גלויות שמוגדרות כטיוטה. אני צריכה למחוק אותן כי הן כבר לא רלוונטיות.
בכלל הייתה לי התלבטות אם להישאר בישראבלוג, אותה כתבתי בפוסט טיוטה אחר, אבל אני אחליט שוב לשלם את המאה שקל ולשתוק, מהסיבה העיקרית שיש לי שליטה על שקורה פה, אפשרויות עיצוב שעוד לא ניצלתי במלואן, והעובבדה שאין
פרסומות שמכערות את נוף הבלוג. את הדברים האלה יש בחינם בתפוז (חוץ מאפשרוית העיצוב ואני גם לא יודעת בקשר לפרסומות..) אבל לא כיף בתפוז.
כנראה שאמא תיתן מאה שקל מתנה לקנות את הפרו, כי עוד כמה שעות אני אהיה בת 19. זה בלתי מתקבל על הדעת מבחינתי.זה חולני איך שהזמן עובר מהר.
התחלתי שוב לכתוב בתפוקה מלאה (אני לא מתכוונת לבלוג)
אז כיף לי תמותו אני הולכת לישון עכשיו כי מחר כנראה מכינים לי פנקייקים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
(זה המקרוב מקרוב של היד שלי)
