she gives me money when I'm in need.
רציתי לכתוב פה "פוסט עם בשר" מושג שנעם הבן חנך לפני כמה חודשים. אבל שכחתי אותו!!!!! את כולו!!!!!!
טוב נו, אסוציאטיבי?
אסוציאטיבי איט איז.
עליתי על הבעיה העיקרית של החברה האנושית, בגללה יש לנו מלחמות, בלאגנים ודברים מכוערים: נניח שיש משהו, זה יכול להיות כל דבר. אדם רואה 5 אחוז מהמשהו הזה. אדם מניח שבגלל שהוא ראה 5 אחוז, אז יש לו לגיטימציה כלשהי להסיק מסקנות על ה100 אחוז של המשהו הזה. קפיש? בסדר, אולי אי אפשר להגיע לרמה אידאלית של 100 מאה אחוז, אבל אפשר לשאוף ל80 אחוז או להודות שאנחנו לא באמת מבינות מהחיים שלנו.
הלוואי שיהיו עוד בחירות כדי שאני לראות תשדירי בחירות.
אין לי כוח יותר להתמודד עם דיכוי, כלפי ובעיקר כלפי א/נשים אחרות/ים.
יש כל-כך הרבה מילים שאני קולטת מילים רעות בעיקר שזה מגיע לרמה שאני לא יכולה לדבר, אני אנטי לעצמי, זה כמו שנה שעברה שמרוב שכלתנות לא הצלחתי להבין לוגיקה פשוטה.
סלחו לי as I'm being מבולבלת ולא מושלמת.
השנה הזאת אני בהריון, שנה הבא אני אלד.
ווי זה מזכיר לי, היה לי חלום שבו מישהי שעבדה פעם בסופר יולדת בחנות שאמא שלי עבדה בה פעם, ופתאום אני קולטת שאני אמורה ללדת עוד כמה דקות, אני מסתכלת על היומן שלי וקולטת שתכננתי תכנונים לחיים שבכלל לא כוללים את התינוק ואני חושבת לעצמי: "ווי, את כל-כך חסרת אחריות!" אני נוסעת עם אמא ואבא באוטו ואדם אחר מסיע אותו (שדומה במראה קצת למורה שלי לנהיגה) והוא נוהג בפראות ברחוב חד סטרי צר. באין כניסה. וכולו מרוצה מעצמו (ועוד אדם מבוגר!). אנחנו מתקרבות לפנייה לרחוב שלי ואני אומרת לו לפני הפנייה "ימינה" ומזכירה לו, וככל שמתקרבת הפנייה אני צועקת לו "ימינה! ימינה!" והוא לא פונה. אז אני מתעצבנת וצועקת עליו שזה עניין רציני זה שאני יולדת ושלא יעשה צחוק. הוא מתרצה ועושה יו-טרן. אני מרוצה שחינכתי אותו.
והיה לי היום עוד חלום כל-כך גאוני, אבל אני הולכת לישון עכשיו. תמותו.
מעניין מי זכה באירויזיון.
דקס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
