הצהרה:

+ כתבתי את הפוסט בעצבנות רבה, לכן יכול להיות שאני לא מסבירה את עצמי מספיק טוב לטעמכם, מה שיכול לגרום לחלק מהטענות להשמע לא משהו. אנא, היו סובלניים כלפי הפוסט ונסו בכל זאת להבין מה שאני מנסה לומר.

+ הפוסט כתוב בחלקו בנקבה אבל פונה גם לזכרים.

+  הפוסט קושר ל"נושא החם".

ועכשיו – לפוסט!

ישבתי במחנה היפים עם שחם, בחור מגניב וטבעי כזה, והוא דיבר על כך שהמין האנושי הוא מין נתעב לפי דעתו. עניתי לו שזה לא מין נתעב, זה פשוט מין שאיבד את דרכו. האחוזים הענקיים של תופעת הפרעות האכילה הן אחד מהביטויים המוחצנים לכך שאיבדנו את דרכנו.

כולנו חלק מהפרעות האכילה. קראתי כתבה על פרו-אנה בynet, ורוב האנשים בתגובות אמרו "אויש כן, זה מזעזע ומה נסגר עם הבנות האלה". מישהי אחרת כתבה "כולכם צדקניים, כשהייתי בעודף משקל אף-אחד לא התייחס אליי, ועכשיו אחרי שירדתי המון במשקל אני מוחמאת מכל עבר". יודעים מה? יש צביעות. אנחנו שומעים על מישהי שמקיאה וחושבים "אויש, מזעזע", אבל מרוצים מעצמנו כשאנחנו מצליחים לאכול קצת ביום, או קורעים את עצמנו במכון הכושר בלי להתחשב ביכולות הגופניות שלנו, בטוחים ש"הרוח תגבר על החומר". מצד אחד אנחנו מגנים את תופעת הפרעות האכילה, ומצד שני צוחקים על השמנים שמסתובבים ברחוב וחושבים לעצמנו בתוכנו "איך הם העיזו לצאת מהבית להראות את עצמם?". אנו מהללים כל מי שהיא רזה, יפה, קרייריסיטית ו"אישה חזקה", מחשיבים אותה כסיפור הצלחה, ויודעים מה? אין שום בעיה בזה. הבעיה מתחילה כשאנחנו מחשיבים את כל השאר לכישלון.

תקראו את הפוסט הזה, כי זה אחד הפוסטים היותר טובים וחשובים שקראתי לאחרונה, ותפיצו כמו שלא הפצתם משהו בחיים שלכם, כי לי כבר נמאס מלנסות לבטא את עצמי. אני מרגישה שאני לא יכולה לדבר מרוב שאני מואסת ומיואשת מהעניין הזה. אני מרגישה רע עם זה, כי הפרעות אכילה מראה לי כמה קל להסית אנשים. זה לא איזו תופעת שוליים – שני שליש מאיתנו נגועות בזה, וזה אפילו לא חייב להתבטא באופן חיצוני. תוסיפו את זה למודעות הפוליטית-פילוסופית שלי, והתוצאה היא לא משהו.

עד מתי לא תבינו שלא משנה כמה כמה דיאטות רצחניות תעשו, מבנה הגוף שלכן לא נקבע על ידיכן? (אני לא מדברת על דיאטות מטעמי בריאות [בשונה מטעמי אסתטיקה] כמו דיאטה צמחונית למשל אהמ אהמ ...)

עד מתי לא תבינו שבגיל ההתבגרות רוב הבנות אמורות להשמין!!!

עד מתי לא תבדילו בין אסתטיקה טבעית לבין אידיאל שהוא חסר כל קשר למציאות לגבי רוב הנשים (והאנשים!) בעולם?

עד מתי תבחרו (כן, תבחרו) להשתעבד לאידיאל הזה?

עד מתי תרגישו לגבי עצמכן שאתן לא מספיק בריאות או מוצלחות ותרשו למסרים שאתן מקבלות לבאס אתכן, כשאנחנו, הבנות הממוצעות, מהוות את הרוב המוחלט באוכלוסיה?

עד מתי לא תבינו שמגיע לכולכם להיות מאושרים?

אם אתם לא מאמינים לכל ה"ממבו-ג'מבו" הזה, אני ההוכחה החיה והקיימת שאפשר לחיות חיים כאלה. אני לא אומרת שאחרי שפרקתי את העול נהפכתי להיות קופצנית מאז והלאה, אבל בפעם הראשונה התעמקתי במי שאני באמת ומה באמת גורם לי להיות מאושרת.

אני מרגישה שאני מדברת לקירות. אני צריכה עידוד. אם אתם תומכים ברעיונות וגם לכם נמאס, ולא רק "אוי, איזה באסה, הפרעות אכילה", תראו את תמיכה שלכם בתגובות או באימייל (עדיף בתגובות כי אני מפחדת מהאימייל שלי), אם אתם מהחבר'ה שמכירים אותי - תבואו אליי הביתה ותגידו "יא שמנה אחת". חשבתי גם בזמנו על רעיון של עצומה או הצהרה, לא יודעת, צריך לעבוד על זה, אני צריכה עזרה עם זה כי נמאס לי ואני עייפה נפשית.

אותי משעשע שבתקופה שאנחנו מצהירים על המקוריות והאינדיבדואליות שלנו, אנחנו עדיין כל-כך תלויים ומושפעים ממה שהמיינסטרים אומר לנו, גם אם זה מטומטם.

פוסט הבא יהיה פוסט מרוכז עם כל הקישורים שיש לי לגבי הנושא, יש הרבה מאמרים חשובים ומעניינים שיתרמו לכם יותר מהפוסט המגומגם הזה.

בעיקרון אני רוצה לכתוב עוד פוסט שיקרא "כמה הערות על שומן והאבסורד שבתרבות המערבית" שנושאיו יהיו בחלקם:

- בריאות – תירוץ להתייחס בחוסר כבוד לשמנים.

- בלבול בין שומן ואורח חיים לא בריא.

- חוסר הגיון עסקי (הכוונה לכך שחנויות לנשים לא מוכרות מידות שרוב אוכלוסיית הנשים לובשת)

- קל יותר לשלוט באנשים ששונאים את עצמם.

אם זה מעניין אתכם, בבקשה תזכירו לי לכתוב את הפוסט הזה.

בקיצור – תאכלו,

DX

ובנימה שונה: הבלוג עוד מעט חוזר (איזה כיף לבלוג) במתכונת אחרת.

בעעחח.

בפרטים של היוזרים כולם חזרו להיות בני 14-15. הוא טוען שחזרנו לחצי הראשון של שנת 2003.

או ש...לא, זה לא יכול להיות.....לא שוב!!!!!

עושה הפסקה מההפסקה כדי לומר לכם כמה דברים:

- בלוג חשוב על הפרעות אכילה שמתעד סיפורים של אנורקסיות ובולימיות. להפיץ להפיץ להפיץ (למרות שאני יודעת שלא באמת תעשו את זה).

- דבר משעשע שעוד לא הצלחתי לעמוד על קנקנו (זה הביטוי?). להפיץ גם (את זה כן תפיצו כי זה כזה מצחיק אוי חה חה).

- האוואטר שלי נעלם ואני נורא עצובה.

בח בח בח