אני שונאת לכתוב פוסט ארוך ולגלות שהמחשב נתקע בדיוק כשאני לוחצת על כפתור ה"שמור".
החלטתי החלטה מאוד חשובה בנוגע להמשך החיים שלי.
החלטתי שאני אף פעם לא אחיה בשביל עצמי.
אני אקדיש את חיי בשביל לעזור לחלשים ממני,
אלה שלא זוכים לחיי שפע ומותרות כמוני.
ואני מתכוונת לבעלי החיים.
נמאס לי לדאוג לבני אדם סנובים ואגואיסטים,
נמאס לי לנסות לעזור לאלה שלא מעריכים שום דבר ממה שאני עושה להם.
נמאס לי מאלה שחוטאים כל יום ועוד אומרים לי שאני חוטאת.
בני האדם לא יודעים להעריך כלום בעולם הזה.
והלוואי ובגלגול הבא הייתי זאבה.
ולא הייתי כמו בני האדם המטונפים האלה. לעזאזל.
אז ככה-
מישהו חביב במיוחד הרס לי את המצברוח עוד מאתמול.
מישהו שאני צריכה לשכוח ושילך כבר לעזאזל.
אני לא רוצה לשמוע ממנו יותר לעולם.
בדרך לשלמות אני מועדת מאות פעמים.
אך לפחות אני, זאת שמנסה להגיע לשלמות תהורה,
מודה שאני עוד רחוקה מכך.
אתם הולכים בדרך השקרית ומאמינים שככה זה יכול להמשך.
אבל הכל זה סתם שטויות.
מושלמים הם רק הכוכבים שבשמיים.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
