דברים שרואים מכאן

איזה קטע, קיבלתי במייל של הבלוג (כן, יש לי מייל אחר. אמיתי.) הזמנה אישית להשתתף בכנס על הבלוגיה במרכז הבין תחומי. אם הם רק היו יודעים שאני כבר מבלה שם....

לא - אני לא מתכוון ללכת.

ועכשיו למה שרציתי לכתוב:

חלום מוטורי.

יצאנו החוצה ונכנסנו למכונית. פנימה אחת ימינה, שני רמזורים ועלינו על הכביש המהיר. נהגתי ביחד עם שאר התנועה במהירות ממוצעת של כ-150 קמ"ש. אף אחד לא השתולל על הכביש, חתך אנשים אחרים או משהו כזה. כולם נהגו בצורה בוגרת ואחראית. אותתו כשסטו מהנתיב שלהם, עקפו בזהירות, ומייד חזרו לנתיב הימני ביותר שהיה פנוי. אף אחד לא נתקע בנתיב השמאלי סתם ככה כי בא לו.

נסיעה מהירה, חלקה, שקטה ובטוחה. כמו שנסיעה אמורה להיות. בלי עצבים ובלי כעס על נהגים מטומטמים (ונהגות מטומטמות אף הן).

פשוט חלום. למה זה לא יכול להיות ככה תמיד?